Aleppo - Zephaniah - 2

2:1  התקוששו וקושו—הגוי לא נכסף

2:2  בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה—בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה

2:3  בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה—אולי תסתרו ביום אף יהוה

2:4  כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר  {ס}

2:5  הוי ישבי חבל הים—גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב

2:6  והיתה חבל הים נות כרת רעים—וגדרות צאן

2:7  והיה חבל לשארית בית יהודה—עליהם ירעון  בבתי אשקלון בערב ירבצון—כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם (שביתם)

2:8  שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון—אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם

2:9  לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום

2:10  זאת להם תחת גאונם  כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות

2:11  נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים

2:12  גם אתם כושים חללי חרבי המה

2:13  ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר

2:14  ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי—גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה

2:15  זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה—כל עובר עליה ישרק יניע ידו  {פ}