SPMT - Leviticus - 17

17:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

17:2  דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר

17:3  איש איש מבית ישראל . . . אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה . . . . . . . . . . . . . . . . .

17:4  ואל פתח אהל מועד לא הביאו . . . . . . . . . . . . . . . . . להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

17:5  למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם

17:6  וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה . פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה

17:7  ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם

17:8  ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח

17:9  ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו

17:10  ואיש איש מבית ישראל ומן הגר . הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי . פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב

17:11  עמה כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר

17:12  על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם

17:13  ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר

17:14  כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת

17:15  וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר

17:16  ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו