Aleppo - Nehemiah - 4

4:1  ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם—כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד

4:2  ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה

4:3  ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם

4:4  ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה

4:5  ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה

4:6  ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו

4:7  ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה—בצחחיים (בצחחים) ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם

4:8  וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם—אל תיראו מפניהם  את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם  {פ}

4:9  ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב (ונשב) כלנו אל החומה איש אל מלאכתו

4:10  ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים—אחרי כל בית יהודה

4:11  הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח

4:12  והבונים—איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי

4:13  ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם—המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו

4:14  במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו

4:15  ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים

4:16  גם בעת ההיא אמרתי לעם—איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה

4:17  ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי—אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים  {ס}