Aleppo - Esther - 9

9:1  ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות  ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם

9:2  נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים

9:3  וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך—מנשאים את היהודים  כי נפל פחד מרדכי עליהם

9:4  כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות  כי האיש מרדכי הולך וגדול

9:5  ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם

9:6  ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד—חמש מאות  {ר}איש  {ס}

9:7  ואת  {ר}פרשנדתא  {ס}  ואת  {ר}דלפון  {ס}  ואת  {ר}אספתא  {ס}

9:8  ואת  {ר}פורתא  {ס}  ואת  {ר}אדליא  {ס}  ואת  {ר}ארידתא  {ס}

9:9  ואת  {ר}פרמשתא  {ס}  ואת  {ר}אריסי  {ס}  ואת  {ר}ארידי  {ס}  ואת  {ר}ויזתא  {ס}

9:10  עשרת  {ר}בני המן בן המדתא צרר היהודים—הרגו ובבזה—לא שלחו את ידם

9:11  ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה—לפני המלך

9:12  ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן—בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש

9:13  ותאמר אסתר אם על המלך טוב—ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ

9:14  ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו

9:15  ויקהלו היהודיים (היהודים) אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה—לא שלחו את ידם

9:16  ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה—לא שלחו את ידם

9:17  ביום שלושה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה

9:18  והיהודיים (והיהודים) אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה

9:19  על כן היהודים הפרוזים (הפרזים) הישבים בערי הפרזות—עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו

9:20  ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש—הקרובים והרחוקים

9:21  לקים עליהם—להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו  בכל שנה ושנה

9:22  כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים

9:23  וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם

9:24  כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים—חשב על היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם

9:25  ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ

9:26  על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור—על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם

9:27  קימו וקבל (וקבלו) היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור—להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם  בכל שנה ושנה

9:28  והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם  {ס}

9:29  ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי—את כל תקף  לקים את אגרת הפרים הזאת—השנית

9:30  וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה—מלכות אחשורוש  דברי שלום ואמת

9:31  לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם  דברי הצומות וזעקתם

9:32  ומאמר אסתר—קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר  {ס}