Aleppo - Jeremiah - 14

14:1  אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות

14:2  אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה

14:3  ואדריהם שלחו צעוריהם (צעיריהם) למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם—בשו והכלמו וחפו ראשם

14:4  בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם

14:5  כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב  כי לא היה דשא

14:6  ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב

14:7  אם עונינו ענו בנו—יהוה עשה למען שמך  כי רבו משובתינו לך חטאנו

14:8  מקוה ישראל מושיעו בעת צרה—למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון

14:9  למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא—אל תנחנו  {ס}

14:10  כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע—רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם—עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם  {פ}

14:11  ויאמר יהוה אלי  אל תתפלל בעד העם הזה לטובה

14:12  כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם  כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם  {ס}

14:13  ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם  כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה  {ס}

14:14  ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי—לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול (ואליל) ותרמות (ותרמית) לבם המה מתנבאים לכם  {ס}

14:15  לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת  בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה

14:16  והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה—המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם

14:17  ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה  כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי—מכה נחלה מאד

14:18  אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב  כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו  {ס}

14:19  המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך—מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה

14:20  ידענו יהוה רשענו עון אבותינו  כי חטאנו לך

14:21  אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו

14:22  היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך—כי אתה עשית את כל אלה  {פ}