Aleppo - Jeremiah - 50

50:1  הדבר אשר דבר יהוה אל בבל—אל ארץ כשדים  ביד ירמיהו הנביא

50:2  הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה

50:3  כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה  מאדם ועד בהמה נדו הלכו

50:4  בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו

50:5  ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח

50:6  צאן אבדות היה (היו) עמי—רעיהם התעום הרים שובבים (שובבום) מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם

50:7  כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה  {ס}

50:8  נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו (צאו) והיו כעתודים לפני צאן

50:9  כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם

50:10  והיתה כשדים לשלל  כל שלליה ישבעו נאם יהוה

50:11  כי תשמחי (תשמחו) כי תעלזי (תעלזו) שסי נחלתי  כי תפושי (תפושו) כעגלה דשה ותצהלי (ותצהלו) כאברים

50:12  בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה

50:13  מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה

50:14  ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ  כי ליהוה חטאה

50:15  הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה (אשיותיה) נהרסו חומותיה  כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה

50:16  כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר—מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו  {ס}

50:17  שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל  {פ}

50:18  לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו—כאשר פקדתי אל מלך אשור

50:19  ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו

50:20  בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה  כי אסלח לאשר אשאיר  {פ}

50:21  על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך  {ס}

50:22  קול מלחמה בארץ—ושבר גדול

50:23  איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים

50:24  יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת—כי ביהוה התגרית

50:25  פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו  כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות—בארץ כשדים

50:26  באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית

50:27  חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם  {ס}

50:28  קול נסים ופלטים מארץ בבל  להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו—נקמת היכלו

50:29  השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי   (לה) פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה  כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל

50:30  לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה  {פ}

50:31  הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות  כי בא יומך עת פקדתיך

50:32  וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו  {ס}

50:33  כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם

50:34  גאלם חזק יהוה צבאות שמו—ריב יריב את ריבם  למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל

50:35  חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה

50:36  חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו

50:37  חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה—והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו

50:38  חרב אל מימיה ויבשו  כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו

50:39  לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודר

50:40  כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה—נאם יהוה  לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם

50:41  הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ

50:42  קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו—קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל

50:43  שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו—חיל כיולדה

50:44  הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן—כי ארגעה ארוצם (אריצם) מעליה ומי בחור אליה אפקד  כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני

50:45  לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים  אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה

50:46  מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע  {ס}