Aleppo - I Kings - 17

17:1  ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר—כי אם לפי דברי  {ס}

17:2  ויהי דבר יהוה אליו לאמר

17:3  לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן

17:4  והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם

17:5  וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן

17:6  והערבים מבאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה

17:7  ויהי מקץ ימים וייבש הנחל  כי לא היה גשם בארץ  {ס}

17:8  ויהי דבר יהוה אליו לאמר

17:9  קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך

17:10  ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה

17:11  ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך

17:12  ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו

17:13  ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה

17:14  כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר  עד יום תתן (תת) יהוה גשם—על פני האדמה

17:15  ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא (היא והוא) וביתה ימים

17:16  כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר—כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו  {פ}

17:17  ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה

17:18  ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים  באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני

17:19  ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו

17:20  ויקרא אל יהוה ויאמר  יהוה אלהי—הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה

17:21  ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר  יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו

17:22  וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי

17:23  ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך

17:24  ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת  {פ}