HebModern - I Kings - 17

17:1  ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי׃

17:2  ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃

17:3  לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן׃

17:4  והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם׃

17:5  וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן׃

17:6  והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה׃

17:7  ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ׃

17:8  ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃

17:9  קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך׃

17:10  ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה׃

17:11  ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך׃

17:12  ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃

17:13  ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה׃

17:14  כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן יהוה גשם על פני האדמה׃

17:15  ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא וביתה ימים׃

17:16  כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו׃

17:17  ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה׃

17:18  ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני׃

17:19  ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו׃

17:20  ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה׃

17:21  ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו׃

17:22  וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי׃

17:23  ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך׃

17:24  ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת׃