Aleppo - Ezekiel - 33

33:1  ויהי דבר יהוה אלי לאמר

33:2  בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה

33:3  וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם

33:4  ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו—דמו בראשו יהיה

33:5  את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה  והוא נזהר נפשו מלט

33:6  והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש—הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש  {פ}

33:7  ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני

33:8  באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו—הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש

33:9  ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו—הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת  {פ}

33:10  ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה

33:11  אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה  שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו—בית ישראל  {פ}

33:12  ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה—ביום חטאתו

33:13  באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול—כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות

33:14  ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה

33:15  חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול—חיו יחיה לא ימות

33:16  כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו  משפט וצדקה עשה חיו יחיה

33:17  ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן

33:18  בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול—ומת בהם

33:19  ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה—עליהם הוא יחיה

33:20  ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל  {פ}

33:21  ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש—לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר

33:22  ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד  {פ}

33:23  ויהי דבר יהוה אלי לאמר

33:24  בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה  {ס}

33:25  לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם—ודם תשפכו והארץ תירשו

33:26  עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו  {ס}

33:27  כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו

33:28  ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר

33:29  וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו  {פ}

33:30  ואתה בן אדם—בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה

33:31  ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו  כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך

33:32  והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם

33:33  ובבאה  הנה באה—וידעו כי נביא היה בתוכם  {פ}