Aleppo - Genesis - 47

47:1  ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן

47:2  ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה

47:3  ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך—גם אנחנו גם אבותינו

47:4  ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן

47:5  ויאמר פרעה אל יוסף לאמר  אביך ואחיך באו אליך

47:6  ארץ מצרים לפניך הוא—במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך  ישבו בארץ גשן—ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי

47:7  ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה

47:8  ויאמר פרעה אל יעקב  כמה ימי שני חייך

47:9  ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה  מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם

47:10  ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה

47:11  ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס—כאשר צוה פרעה

47:12  ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו—לחם לפי הטף

47:13  ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב

47:14  וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה

47:15  ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך  כי אפס כסף

47:16  ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם—אם אפס כסף

47:17  ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא

47:18  ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני  לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו

47:19  למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו—קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם

47:20  ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה

47:21  ואת העם—העביר אתו לערים  מקצה גבול מצרים ועד קצהו

47:22  רק אדמת הכהנים לא קנה  כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה—על כן לא מכרו את אדמתם

47:23  ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה

47:24  והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם—ולאכל לטפכם

47:25  ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה

47:26  וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה—לחמש  רק אדמת הכהנים לבדם—לא היתה לפרעה

47:27  וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד

47:28  ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו—שבע שנים וארבעים ומאת שנה

47:29  ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים

47:30  ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך

47:31  ויאמר השבעה לי—וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה  {פ}