Aleppo - Nehemiah - 13

13:1  ביום ההוא נקרא בספר משה—באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם

13:2  כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה

13:3  ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל

13:4  ולפני מזה—אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו  קרוב לטוביה

13:5  ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר—מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים

13:6  ובכל זה לא הייתי בירושלם  כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך

13:7  ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה—לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים

13:8  וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ—מן הלשכה

13:9  ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה  {פ}

13:10  ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה

13:11  ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם

13:12  וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר—לאוצרות

13:13  ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה  כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם  {פ}

13:14  זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי—ובמשמריו

13:15  בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד

13:16  והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם

13:17  ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת

13:18  הלוא כה עשו אבתיכם—ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת  {פ}

13:19  ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים—לא יבוא משא ביום השבת

13:20  וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם—פעם ושתים

13:21  ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה—אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת  {ס}

13:22  ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים—לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך  {פ}

13:23  גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות (אשדדיות) עמוניות (עמניות) מואביות

13:24  ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית—וכלשון עם ועם

13:25  ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם

13:26  הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל  גם אותו החטיאו הנשים הנכריות

13:27  ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת—למעל באלהינו  להשיב נשים נכריות

13:28  ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי

13:29  זכרה להם אלהי  על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים

13:30  וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו

13:31  ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה  {ש}