Aleppo - II Kings - 4

4:1  ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה—בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים

4:2  ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי (לך) בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן

4:3  ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי (שכניך)—כלים רקים אל תמעיטי

4:4  ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי

4:5  ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגישים אליה והיא מיצקת (מוצקת)

4:6  ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן

4:7  ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי (נשיך) ואת בניכי (ובניך) תחיי בנותר  {פ}

4:8  ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם

4:9  ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא—עבר עלינו תמיד

4:10  נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה

4:11  ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה

4:12  ויאמר אל גיחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה—ותעמד לפניו

4:13  ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת

4:14  ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה—ואישה זקן

4:15  ויאמר קרא לה ויקרא לה—ותעמד בפתח

4:16  ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי (את) חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים—אל תכזב בשפחתך

4:17  ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע

4:18  ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים

4:19  ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו

4:20  וישאהו—ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת

4:21  ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא

4:22  ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה

4:23  ויאמר מדוע אתי (את) הלכתי (הלכת) אליו היום—לא חדש ולא שבת ותאמר שלום

4:24  ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך

4:25  ותלך ותבא אל איש האלהים—אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז

4:26  עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום

4:27  ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי

4:28  ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי

4:29  ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער

4:30  ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה

4:31  וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער

4:32  ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו

4:33  ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה

4:34  ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד

4:35  וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו

4:36  ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבא אליו ויאמר שאי בנך

4:37  ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא  {פ}

4:38  ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים

4:39  ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד—כי לא ידעו

4:40  ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל

4:41  ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר  {ס}

4:42  ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו

4:43  ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו—כי כה אמר יהוה אכל והותר

4:44  ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה  {פ}