HebModern - II Kings - 4

4:1  ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים׃

4:2  ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן׃

4:3  ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי כלים רקים אל תמעיטי׃

4:4  ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי׃

4:5  ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת׃

4:6  ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן׃

4:7  ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי ואת בניכי תחיי בנותר׃

4:8  ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם׃

4:9  ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד׃

4:10  נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה׃

4:11  ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה׃

4:12  ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו׃

4:13  ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת׃

4:14  ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן׃

4:15  ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח׃

4:16  ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך׃

4:17  ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע׃

4:18  ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים׃

4:19  ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו׃

4:20  וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת׃

4:21  ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא׃

4:22  ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה׃

4:23  ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום׃

4:24  ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך׃

4:25  ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז׃

4:26  עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום׃

4:27  ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי׃

4:28  ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי׃

4:29  ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער׃

4:30  ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה׃

4:31  וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער׃

4:32  ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו׃

4:33  ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה׃

4:34  ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד׃

4:35  וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו׃

4:36  ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך׃

4:37  ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא׃

4:38  ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים׃

4:39  ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו׃

4:40  ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל׃

4:41  ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר׃

4:42  ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃

4:43  ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר׃

4:44  ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃