Aleppo - Isaiah - 30

30:1  הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי—למען ספות חטאת על חטאת

30:2  ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים

30:3  והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה

30:4  כי היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו

30:5  כל הבאיש על עם לא יועילו למו  לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה  {ס}

30:6  משא בהמות נגב  בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו

30:7  ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת

30:8  עתה בוא כתבה על לוח אתם—ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם

30:9  כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה

30:10  אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות

30:11  סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל  {ס}

30:12  לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו

30:13  לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה—אשר פתאם לפתע יבוא שברה

30:14  ושברה כשבר נבל יוצרים כתות—לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא  {ס}

30:15  כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון—בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם

30:16  ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם

30:17  אלף אחד מפני גערת אחד—מפני גערת חמשה תנסו  עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה

30:18  ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם  כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו  {פ}

30:19  כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך—כשמעתו ענך

30:20  ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך

30:21  ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר  זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו

30:22  וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו

30:23  ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב

30:24  והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו—אשר זרה ברחת ובמזרה

30:25  והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים—ביום הרג רב בנפל מגדלים

30:26  והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים—ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא  {פ}

30:27  הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת

30:28  ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים

30:29  השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל

30:30  והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד

30:31  כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה

30:32  והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה (בם)

30:33  כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא (היא) למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה—נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה  {פ}