Aleppo - I Samuel - 2

2:1  ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך

2:2  אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו

2:3  אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם  כי אל דעות יהוה ולא (ולו) נתכנו עללות

2:4  קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל

2:5  שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה

2:6  יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל

2:7  יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם

2:8  מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם  כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל

2:9  רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו  כי לא בכח יגבר איש

2:10  יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם—יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו  {פ}

2:11  וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן

2:12  ובני עלי בני בליעל  לא ידעו את יהוה

2:13  ומשפט הכהנים את העם—כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו

2:14  והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור—כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה

2:15  גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי

2:16  ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו (לא) כי עתה תתן—ואם לא לקחתי בחזקה

2:17  ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה  כי נאצו האנשים את מנחת יהוה

2:18  ושמואל משרת את פני יהוה  נער חגור אפוד בד

2:19  ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה—בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים

2:20  וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקומו

2:21  כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה  {ס}

2:22  ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד

2:23  ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה

2:24  אל בני  כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה

2:25  אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם

2:26  והנער שמואל הלך וגדל וטוב  גם עם יהוה וגם עם אנשים  {פ}

2:27  ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה

2:28  ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל

2:29  למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי

2:30  לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו

2:31  הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך—מהיות זקן בביתך

2:32  והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים

2:33  ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים

2:34  וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך—אל חפני ופינחס  ביום אחד ימותו שניהם

2:35  והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים

2:36  והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות—לאכל פת לחם  {פ}