Aleppo - Jeremiah - 4

4:1  אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד

4:2  ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו  {ס}

4:3  כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים

4:4  המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם  פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה—מפני רע מעלליכם

4:5  הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו (תקעו) שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר

4:6  שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו  כי רעה אנכי מביא מצפון—ושבר גדול

4:7  עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו—לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב

4:8  על זאת חגרו שקים ספדו והילילו  כי לא שב חרון אף יהוה ממנו  {פ}

4:9  והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו  {ס}

4:10  ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש

4:11  בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי—לוא לזרות ולוא להבר

4:12  רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם

4:13  הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו—קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו

4:14  כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי  עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך

4:15  כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים

4:16  הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם

4:17  כשמרי שדי היו עליה מסביב  כי אתי מרתה נאם יהוה

4:18  דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך  {פ}

4:19  מעי מעי אחולה (אחילה) קירות לבי המה לי לבי—לא אחרש  כי קול שופר שמעתי (שמעת) נפשי תרועת מלחמה

4:20  שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי

4:21  עד מתי אראה נס—אשמעה קול שופר  {פ}

4:22  כי אויל עמי אותי לא ידעו—בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו

4:23  ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם

4:24  ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו

4:25  ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו

4:26  ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה—מפני חרון אפו  {ס}

4:27  כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה

4:28  על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל—על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה

4:29  מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר—באו בעבים ובכפים עלו  כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש

4:30  ואתי (ואת) שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך—לשוא תתיפי  מאסו בך עגבים נפשך יבקשו

4:31  כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה—קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה  אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים  {פ}