Aleppo - Judges - 6

6:1  ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים

6:2  ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות

6:3  והיה אם זרע ישראל—ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו

6:4  ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור

6:5  כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו (ובאו) כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה

6:6  וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה  {פ}

6:7  ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין

6:8  וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים

6:9  ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם

6:10  ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם—לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי  {פ}

6:11  ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין

6:12  וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל

6:13  ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין

6:14  ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין  הלא שלחתיך

6:15  ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי

6:16  ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד

6:17  ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי

6:18  אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך

6:19  וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש  {פ}

6:20  ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן

6:21  וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו

6:22  וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה—כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים

6:23  ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא  לא תמות

6:24  ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה—עודנו בעפרת אבי העזרי  {ס}

6:25  ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת

6:26  ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה—במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת

6:27  ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם—ויעש לילה

6:28  וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי

6:29  ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו—ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה

6:30  ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת  כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו

6:31  ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו

6:32  ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר  ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו  {ס}

6:33  וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל

6:34  ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו

6:35  ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם

6:36  ויאמר גדעון אל האלהים  אם ישך מושיע בידי את ישראל—כאשר דברת

6:37  הנה אנכי מציג את גזת הצמר—בגרן  אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב—וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת

6:38  ויהי כן—וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים

6:39  ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה—יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל

6:40  ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל  {פ}