Aleppo - Haggai

Chapter 1

1:1  בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש—היה דבר יהוה ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר

1:2  כה אמר יהוה צבאות לאמר  העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות  {פ}

1:3  ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר

1:4  העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים—והבית הזה חרב

1:5  ועתה כה אמר יהוה צבאות  שימו לבבכם על דרכיכם

1:6  זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר—משתכר אל צרור נקוב  {פ}

1:7  כה אמר יהוה צבאות  שימו לבבכם על דרכיכם

1:8  עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד (ואכבדה) אמר יהוה

1:9  פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו  יען מה נאם יהוה צבאות—יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו

1:10  על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה

1:11  ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים  {ס}

1:12  וישמע זרבבל בן שלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם בקול יהוה אלהיהם ועל דברי חגי הנביא כאשר שלחו יהוה אלהיהם וייראו העם מפני יהוה

1:13  ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה—לעם לאמר  אני אתכם נאם יהוה

1:14  ויער יהוה את רוח זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית יהוה צבאות אלהיהם  {פ}

1:15  ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך

Chapter 2

2:1  בשביעי בעשרים ואחד לחדש—היה דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר

2:2  אמר נא אל זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול—ואל שארית העם לאמר

2:3  מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה—הלוא כמהו כאין בעיניכם

2:4  ועתה חזק זרבבל נאם יהוה וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם הארץ נאם יהוה—ועשו  כי אני אתכם נאם יהוה צבאות

2:5  את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם—אל תיראו  {ס}

2:6  כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה

2:7  והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד—אמר יהוה צבאות

2:8  לי הכסף ולי הזהב—נאם יהוה צבאות

2:9  גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון—אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות  {פ}

2:10  בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתים לדריוש—היה דבר יהוה אל חגי הנביא לאמר

2:11  כה אמר יהוה צבאות  שאל נא את הכהנים תורה לאמר

2:12  הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל—היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא

2:13  ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא

2:14  ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם יהוה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא

2:15  ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם שום אבן אל אבן בהיכל יהוה

2:16  מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים

2:17  הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד—את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יהוה

2:18  שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יסד היכל יהוה—שימו לבבכם

2:19  העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא—מן היום הזה אברך  {ס}

2:20  ויהי דבר יהוה שנית אל חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר

2:21  אמר אל זרבבל פחת יהודה לאמר  אני מרעיש את השמים ואת הארץ

2:22  והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורכביה וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו

2:23  ביום ההוא נאם יהוה צבאות אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי נאם יהוה ושמתיך כחותם  כי בך בחרתי נאם יהוה צבאות  {ש}