Aleppo - Daniel - 2

2:1  ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו

2:2  ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך

2:3  ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום

2:4  וידברו הכשדים למלך ארמית  מלכא לעלמין חיי—אמר חלמא לעבדיך (לעבדך) ופשרא נחוא

2:5  ענה מלכא ואמר לכשדיא (לכשדאי) מלתה מני אזדא  הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון

2:6  והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני

2:7  ענו תנינות ואמרין  מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה

2:8  ענה מלכא ואמר—מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא

2:9  די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון (הזדמנתון) למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני

2:10  ענו כשדיא (כשדאי) קדם מלכא ואמרין—לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה  כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי

2:11  ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין—די מדרהון עם בשרא לא איתוהי

2:12  כל קבל דנה—מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל

2:13  ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה  {פ}

2:14  באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא—די נפק לקטלה לחכימי בבל

2:15  ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל

2:16  ודניאל על ובעה מן מלכא  די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא  {פ}

2:17  אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע

2:18  ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה—די לא יהובדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל

2:19  אדין לדניאל בחזוא די ליליא—רזא גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא

2:20  ענה דניאל ואמר—להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא  די חכמתא וגבורתא די לה היא

2:21  והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה

2:22  הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא (ונהורא) עמה שרא

2:23  לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא

2:24  כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד—העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא  {ס}

2:25  אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע

2:26  ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר  האיתיך (האיתך) כהל להודעתני חלמא די חזית—ופשרה

2:27  ענה דניאל קדם מלכא ואמר  רזא די מלכא שאל—לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא

2:28  ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא  {פ}

2:29  אנתה (אנת) מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא

2:30  ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע

2:31  אנתה (אנת) מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא—צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל

2:32  הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש

2:33  שקוהי די פרזל רגלוהי—מנהון (מנהן) די פרזל ומנהון (ומנהן) די חסף

2:34  חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון

2:35  באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב—ומלאת כל ארעא

2:36  דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא

2:37  אנתה (אנת) מלכא מלך מלכיא  די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך

2:38  ובכל די דארין (דירין) בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה (אנת) הוא ראשה די דהבא

2:39  ובתרך תקום מלכו אחרי—ארעא (ארע) מנך ומלכו תליתיא (תליתאה) אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא

2:40  ומלכו רביעיה (רביעאה) תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלן תדק ותרע

2:41  ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון (מנהן) חסף די פחר ומנהון (ומנהן) פרזל—מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא

2:42  ואצבעת רגליא מנהון (מנהן) פרזל ומנהון (ומנהן) חסף—מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוא תבירה

2:43  די (ודי) חזית פרזלא מערב בחסף טינא—מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא

2:44  וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא

2:45  כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא—אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה  {פ}

2:46  באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה

2:47  ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין—וגלה רזין  די יכלת למגלא רזא דנה

2:48  אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין—על כל חכימי בבל

2:49  ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא  {פ}