Aleppo - I Samuel - 20

20:1  ויברח דוד מנוות (מניות) ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך—כי מבקש את נפשי

20:2  ויאמר לו חלילה לא תמות—הנה לו עשה (לא יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת

20:3  וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך—כי כפשע ביני ובין המות

20:4  ויאמר יהונתן אל דוד  מה תאמר נפשך ואעשה לך  {פ}

20:5  ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית

20:6  אם פקד יפקדני אביך  ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו—כי זבח הימים שם לכל המשפחה

20:7  אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו—דע כי כלתה הרעה מעמו

20:8  ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני  {פ}

20:9  ויאמר יהונתן חלילה לך  כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך—ולא אתה אגיד לך  {ס}

20:10  ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה  {ס}

20:11  ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה  {ס}

20:12  ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד—ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך

20:13  כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך—וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי

20:14  ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות

20:15  ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה

20:16  ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד

20:17  ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו  כי אהבת נפשו אהבו  {ס}

20:18  ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך

20:19  ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל

20:20  ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה

20:21  והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים  אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר—חי יהוה

20:22  ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה—לך כי שלחך יהוה

20:23  והדבר—אשר דברנו אני ואתה  הנה יהוה ביני ובינך עד עולם  {ס}

20:24  ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על (אל) הלחם לאכול

20:25  וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד

20:26  ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא  כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור  {ס}

20:27  ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד  {פ} ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם

20:28  ויען יהונתן את שאול  נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם

20:29  ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך  {ס}

20:30  ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות  הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך

20:31  כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי—כי בן מות הוא  {ס}

20:32  ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה

20:33  ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד  {ס}

20:34  ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם—כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו  {ס}

20:35  ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו

20:36  ויאמר לנערו—רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו

20:37  ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה

20:38  ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי (החצים) ויבא אל אדניו

20:39  והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר  {ס}

20:40  ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר

20:41  הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל

20:42  ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום  אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם  {פ}