HebModern - Luke - 7

7:1  ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃

7:2  ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃

7:3  וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃

7:4  ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃

7:5  כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃

7:6  וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃

7:7  ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃

7:8  כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃

7:9  וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃

7:10  וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃

7:11  ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃

7:12  הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃

7:13  וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃

7:14  ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃

7:15  ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃

7:16  ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃

7:17  ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃

7:18  ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃

7:19  ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

7:20  ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

7:21  בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃

7:22  ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃

7:23  ואשרי אשר לא יכשל בי׃

7:24  ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃

7:25  ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃

7:26  ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃

7:27  זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃

7:28  כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃

7:29  וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃

7:30  אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃

7:31  ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃

7:32  דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃

7:33  כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃

7:34  ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃

7:35  ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃

7:36  ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃

7:37  והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃

7:38  ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃

7:39  וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃

7:40  ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃

7:41  שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃

7:42  ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃

7:43  ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃

7:44  ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃

7:45  נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃

7:46  בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃

7:47  לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃

7:48  ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃

7:49  ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃

7:50  ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃