HebModern - Luke - 1

1:1  אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

1:2  כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

1:3  חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

1:4  למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

1:5  כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

1:6  ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

1:7  ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

1:8  ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

1:9  וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

1:10  וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

1:11  וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

1:12  ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

1:13  ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

1:14  והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

1:15  כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

1:16  ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

1:17  והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

1:18  ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

1:19  ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

1:20  והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

1:21  והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

1:22  ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

1:23  ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

1:24  ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

1:25  ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

1:26  ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

1:27  אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

1:28  ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

1:29  והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

1:30  ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

1:31  והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

1:32  והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

1:33  ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

1:34  ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

1:35  ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

1:36  והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

1:37  כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

1:38  ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

1:39  ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

1:40  ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

1:41  ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

1:42  ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

1:43  ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

1:44  כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

1:45  ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

1:46  ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

1:47  ותגל רוחי באלהי ישעי׃

1:48  ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

1:49  ]94-84[׃

1:50  וחסדו לדור דורים על יראיו׃

1:51  גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

1:52  הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

1:53  רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

1:54  תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

1:55  כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

1:56  ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

1:57  וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

1:58  וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

1:59  ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

1:60  ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

1:61  ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

1:62  וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

1:63  וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

1:64  ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

1:65  ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

1:66  וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

1:67  וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

1:68  ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

1:69  וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

1:70  כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

1:71  ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

1:72  לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

1:73  את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

1:74  להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

1:75  בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

1:76  ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

1:77  לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

1:78  ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

1:79  להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

1:80  ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃