Aleppo - Leviticus - 13

13:1  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

13:2  אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת—והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים

13:3  וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו—נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו

13:4  ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן—והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים

13:5  וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור—והסגירו הכהן שבעת ימים שנית

13:6  וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור—וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר

13:7  ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן

13:8  וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור—וטמאו הכהן צרעת הוא  {פ}

13:9  נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן

13:10  וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת

13:11  צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן  לא יסגרנו כי טמא הוא

13:12  ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו—לכל מראה עיני הכהן

13:13  וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו—וטהר את הנגע  כלו הפך לבן טהור הוא

13:14  וביום הראות בו בשר חי יטמא

13:15  וראה הכהן את הבשר החי וטמאו  הבשר החי טמא הוא צרעת הוא

13:16  או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן

13:17  וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן—וטהר הכהן את הנגע טהור הוא  {פ}

13:18  ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא

13:19  והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן

13:20  וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן—וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה

13:21  ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה—והסגירו הכהן שבעת ימים

13:22  ואם פשה תפשה בעור—וטמא הכהן אתו נגע הוא

13:23  ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה—צרבת השחין הוא וטהרו הכהן  {ס}

13:24  או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת—או לבנה

13:25  וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור—צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא

13:26  ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה—והסגירו הכהן שבעת ימים

13:27  וראהו הכהן ביום השביעי  אם פשה תפשה בעור—וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא

13:28  ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה—שאת המכוה הוא וטהרו הכהן—כי צרבת המכוה הוא  {פ}

13:29  ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן

13:30  וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק—וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא

13:31  וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו—והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים

13:32  וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור

13:33  והתגלח—ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית

13:34  וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור—וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר

13:35  ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו

13:36  וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור—לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא

13:37  ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק—טהור הוא וטהרו הכהן  {ס}

13:38  ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת—בהרת לבנת

13:39  וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת—כהות לבנת  בהק הוא פרח בעור טהור הוא  {ס}

13:40  ואיש כי ימרט ראשו—קרח הוא טהור הוא

13:41  ואם מפאת פניו ימרט ראשו—גבח הוא טהור הוא

13:42  וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם—צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו

13:43  וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו—כמראה צרעת עור בשר

13:44  איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו

13:45  והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא

13:46  כל ימי אשר הנגע בו יטמא—טמא הוא  בדד ישב מחוץ למחנה מושבו  {ס}

13:47  והבגד כי יהיה בו נגע צרעת  בבגד צמר או בבגד פשתים

13:48  או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור

13:49  והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור—נגע צרעת הוא והראה את הכהן

13:50  וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים

13:51  וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה—צרעת ממארת הנגע טמא הוא

13:52  ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע  כי צרעת ממארת הוא באש תשרף

13:53  ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור

13:54  וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית

13:55  וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה—טמא הוא באש תשרפנו  פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו

13:56  ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו—וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב

13:57  ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור—פרחת הוא  באש תשרפנו את אשר בו הנגע

13:58  והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע—וכבס שנית וטהר

13:59  זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור—לטהרו או לטמאו  {פ}