Aleppo - Joel

Chapter 1

1:1  דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל

1:2  שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם

1:3  עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר

1:4  יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל

1:5  הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם

1:6  כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו

1:7  שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה

1:8  אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה

1:9  הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה

1:10  שדד שדה אבלה אדמה  כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר

1:11  הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה  כי אבד קציר שדה

1:12  הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו—כי הביש ששון מן בני אדם  {ס}

1:13  חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח—באו לינו בשקים משרתי אלהי  כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך

1:14  קדשו צום קראו עצרה—אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה

1:15  אהה ליום  כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא

1:16  הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל

1:17  עבשו פרדות תחת מגרפתיהם—נשמו אצרות נהרסו ממגרות  כי הביש דגן

1:18  מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר—כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו

1:19  אליך יהוה אקרא  כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה

1:20  גם בהמות שדה תערוג אליך  כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר  {ס}

Chapter 2

2:1  תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי—ירגזו כל ישבי הארץ  כי בא יום יהוה כי קרוב

2:2  יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום—כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור

2:3  לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו

2:4  כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון

2:5  כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון—כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה

2:6  מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור

2:7  כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם

2:8  ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו

2:9  בעיר ישקו בחומה ירצון—בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב

2:10  לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם

2:11  ויהוה נתן קולו לפני חילו—כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו  כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו

2:12  וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד

2:13  וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם  כי חנון ורחום הוא—ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה

2:14  מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה—מנחה ונסך ליהוה אלהיכם  {פ}

2:15  תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה

2:16  אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים—אספו עוללים וינקי שדים  יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה

2:17  בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים—למה יאמרו בעמים איה אלהיהם

2:18  ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו

2:19  ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים

2:20  ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה—את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו—כי הגדיל לעשות

2:21  אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות

2:22  אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר  כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם

2:23  ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש—בראשון

2:24  ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר

2:25  ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם  חילי הגדול אשר שלחתי בכם

2:26  ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם

2:27  וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם  {פ}

Chapter 3

3:1  והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון—בחוריכם חזינות יראו

3:2  וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי

3:3  ונתתי מופתים בשמים ובארץ  דם ואש ותימרות עשן

3:4  השמש יהפך לחשך והירח לדם—לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא

3:5  והיה כל אשר יקרא בשם יהוה—ימלט  כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא

Chapter 4

4:1  כי הנה בימים ההמה—ובעת ההיא  אשר אשוב (אשיב) את שבות יהודה וירושלם

4:2  וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו

4:3  ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו

4:4  וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם

4:5  אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם

4:6  ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם

4:7  הנני מעירם—מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם

4:8  ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק  כי יהוה דבר  {פ}

4:9  קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים—יגשו יעלו כל אנשי המלחמה

4:10  כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני

4:11  עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך

4:12  יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט  כי שם אשב לשפט את כל הגוים—מסביב

4:13  שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת—השיקו היקבים כי רבה רעתם

4:14  המונים המונים בעמק החרוץ  כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ

4:15  שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם

4:16  ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל

4:17  וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד  {ס}

4:18  והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים

4:19  מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם

4:20  ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור

4:21  ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון  {ש}