Aleppo - Ruth

Chapter 1

1:1  ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב—הוא ואשתו ושני בניו

1:2  ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים—מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם

1:3  וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה

1:4  וישאו להם נשים מאביות—שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים

1:5  וימתו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה

1:6  ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב  כי שמעה בשדה מואב—כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם

1:7  ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה

1:8  ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה (יעש) יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי

1:9  יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה

1:10  ותאמרנה לה  כי אתך נשוב לעמך

1:11  ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי  העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים

1:12  שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש  כי אמרתי יש לי תקוה—גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים

1:13  הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם—כי יצאה בי יד יהוה

1:14  ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה

1:15  ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך

1:16  ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך  כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין—עמך עמי ואלהיך אלהי

1:17  באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף—כי המות יפריד ביני ובינך

1:18  ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה

1:19  ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי

1:20  ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי  קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד

1:21  אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי

1:22  ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים

Chapter 2

2:1  ולנעמי מידע (מודע) לאישה איש גבור חיל—ממשפחת אלימלך  ושמו בעז

2:2  ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים—אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי

2:3  ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה—חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך

2:4  והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה

2:5  ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים  למי הנערה הזאת

2:6  ויען הנער הנצב על הקוצרים—ויאמר  נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדי מואב

2:7  ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה—זה שבתה הבית מעט

2:8  ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי

2:9  עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן—הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים

2:10  ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני—ואנכי נכריה

2:11  ויען בעז ויאמר לה—הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום

2:12  ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו

2:13  ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך

2:14  ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר

2:15  ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט—ולא תכלימוה

2:16  וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה

2:17  ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים

2:18  ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה

2:19  ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית—יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז

2:20  ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש—מגאלנו הוא

2:21  ותאמר רות המואביה  גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי

2:22  ותאמר נעמי אל רות כלתה  טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר

2:23  ותדבק בנערות בעז ללקט—עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה

Chapter 3

3:1  ותאמר לה נעמי חמותה  בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך

3:2  ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים—הלילה

3:3  ורחצת וסכת ושמת שמלתך (שמלתיך) עליך—וירדתי (וירדת) הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות

3:4  ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי (ושכבת) והוא יגיד לך את אשר תעשין

3:5  ותאמר אליה  כל אשר תאמרי     (אלי) אעשה

3:6  ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה

3:7  ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב

3:8  ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו

3:9  ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה

3:10  ויאמר ברוכה את ליהוה בתי—היטבת חסדך האחרון מן הראשון  לבלתי לכת אחרי הבחורים—אם דל ואם עשיר

3:11  ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך  כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את

3:12  ועתה כי אמנם כי אם (  ) גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני

3:13  ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר

3:14  ותשכב מרגלותו עד הבקר ותקם בטרום (בטרם) יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן

3:15  ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה—ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר

3:16  ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה—את כל אשר עשה לה האיש

3:17  ותאמר שש השערים האלה נתן לי  כי אמר     (אלי) אל תבואי ריקם אל חמותך

3:18  ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר  כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום

Chapter 4

4:1  ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר בעז ויאמר סורה שבה פה פלני אלמני ויסר וישב

4:2  ויקח עשרה אנשים מזקני העיר—ויאמר שבו פה וישבו

4:3  ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך  מכרה נעמי השבה משדה מואב

4:4  ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי—אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע (ואדעה) כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל

4:5  ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קניתי (קנית)—להקים שם המת על נחלתו

4:6  ויאמר הגאל לא אוכל לגאול (לגאל) לי—פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל

4:7  וזאת לפנים בישראל על הגאלה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל

4:8  ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו

4:9  ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון—מיד נעמי

4:10  וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו  עדים אתם היום

4:11  ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים—עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם

4:12  ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה—מן הזרע אשר יתן יהוה לך מן הנערה הזאת

4:13  ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן

4:14  ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל

4:15  והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך  כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים

4:16  ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת

4:17  ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד  {פ}

4:18  ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון

4:19  וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב

4:20  ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה

4:21  ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את עובד

4:22  ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד  {ש}