HebModern - James

Chapter 1

1:1  יעקב עבד אלהים ואדנינו ישוע המשיח שאל לשלום שנים עשר השבטים הנפוצים׃

1:2  אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃

1:3  בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות׃

1:4  והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר׃

1:5  ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃

1:6  רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש׃

1:7  והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃

1:8  איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו׃

1:9  אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃

1:10  והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃

1:11  כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃

1:12  אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃

1:13  אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃

1:14  כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃

1:15  ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃

1:16  אל תתעו אחי אהובי׃

1:17  כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו׃

1:18  הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו׃

1:19  על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃

1:20  כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃

1:21  לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃

1:22  והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃

1:23  כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃

1:24  כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃

1:25  אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃

1:26  איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃

1:27  זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃

Chapter 2

2:1  אחי אל יהי משא פנים באמונתכם בישוע המשיח אדנינו אדון הכבוד׃

2:2  כי אם יבוא איש לבית כנסתכם וטבעת זהב על ידיו והוא לבוש לבשי מכלול וגם איש עני יבא שמה ובגדו מטנף׃

2:3  ופניתם אל הלבוש לבשי מכלול ואמרתם לו שב לך הנה בטוב ולעני תאמרו עמד שם או שב פה מתחת להדם רגלי׃

2:4  הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃

2:5  שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו׃

2:6  ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין׃

2:7  הלא הם המגדפים את השם הטוב הנקרא עליכם׃

2:8  הן בקימכם את המצוה המלכת על כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות׃

2:9  אולם אם תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה׃

2:10  כי איש אשר יקים את כל התורה ונכשל בדבר אחד הוא אשם אשם בכלם׃

2:11  כי האמר לא תנאף גם הוא אמר לא תרצח ואם אינך נאף ואתה רוצח היה נהיית לעבר התורה׃

2:12  כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות׃

2:13  כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃

2:14  אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃

2:15  אח או אחות אם יהיו בעירם ובחסר לחם יומם׃

2:16  ואיש מכם יאמר אליהם לכו לשלום והתחממו ושבעו ולא תתנו להם די מחסור גופם מה תועיל זאת׃

2:17  ככה גם האמונה אם אין בה מעשים מתה היא בעצמה׃

2:18  אך יאמר איש אתה יש לך אמונה ואני יש לי מעשים הראני נא את אמונתך מתוך מעשיך ואני אראך מתוך מעשי את אמוני׃

2:19  אתה מאמין כי האלהים אחד הוא הטיבות גם השדים מאמינים בו ורעדים׃

2:20  ואתה איש בער התחפץ לדעת כי האמונה בבלי מעשים מתה היא׃

2:21  אברהם אבינו הלא במעשיו נצדק בהעלתו את יצחק בנו על המזבח׃

2:22  הנך ראה כי היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השלמה האמונה׃

2:23  וימלא הכתוב האמר והאמן אברהם ביהוה ותחשב לו לצדקה ויקרא אהב יהוה׃

2:24  הנכם ראים כי במעשים יצדק האיש ולא באמונה לבדה׃

2:25  וכן גם רחב הזונה הלא נצדקה במעשים באספה את המלאכים אל ביתה ותשלחם בדרך אחר׃

2:26  כי כאשר הגוף בלי נשמה מת הוא כן גם האמונה בלי מעשים מתה היא׃

Chapter 3

3:1  אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃

3:2  כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃

3:3  הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃

3:4  והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃

3:5  ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃

3:6  כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃

3:7  כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃

3:8  אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃

3:9  בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃

3:10  מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃

3:11  היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃

3:12  אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃

3:13  מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃

3:14  ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃

3:15  אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃

3:16  כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃

3:17  אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃

3:18  ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃

Chapter 4

4:1  מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃

4:2  אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃

4:3  הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃

4:4  הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃

4:5  או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃

4:6  וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

4:7  לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃

4:8  קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃

4:9  התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃

4:10  הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃

4:11  אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃

4:12  אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃

4:13  הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃

4:14  ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃

4:15  תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃

4:16  עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃

4:17  לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃

Chapter 5

5:1  הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃

5:2  עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש׃

5:3  זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃

5:4  הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות׃

5:5  התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃

5:6  הרשעתם והמתם את הצדיק והוא נענה לא יפתח פיו׃

5:7  לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃

5:8  כן הוחילו גם אתם ואמצו לבבכם כי קרוב האדון לבא׃

5:9  אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח׃

5:10  אחי הנביאים אשר דברו בשם יהוה הם יהיו לכם למופת העני והתוחלת׃

5:11  הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה׃

5:12  וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין׃

5:13  כי יצר לאיש בכם הוא יתפלל ואשר ייטב לבו הוא יזמר׃

5:14  איש כי יחלה בכם יקרא את זקני הקהלה ויתפללו בעדו ויסוכהו שמן בשם יהוה׃

5:15  ותפלת האמונה תושיע את החולה ויהוה יקימנו ואשר חטא יסלח לו׃

5:16  התודו עונותיכם איש לפני רעהו והתפללו איש בעד רעהו למען תרפאו כי גדול כח תפלת הצדיק הקרא אל אלהים בחזקה׃

5:17  אליהו אנוש אנוש היה כמנו והתפלל תפלה שלא יהיה מטר ולא היה מטר בארץ שלש שנים וששה חדשים׃

5:18  וישב ויתפלל והשמים נתנו מטר והארץ הצמיחה את פריה׃

5:19  אחי כי יתעה איש בכם מן האמת ואיש אחר ישיבנו׃

5:20  ידוע ידע כי המשיב את החוטא מעקשות דרכו הוא יושיע את נפשו ממות ויכסה על המון פשעים׃