Aleppo - Amos

Chapter 1

1:1  דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע  אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל—שנתים לפני הרעש

1:2  ויאמר—יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל  {פ}

1:3  כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו  על דושם בחרצות הברזל את הגלעד

1:4  ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד

1:5  ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה  {פ}

1:6  כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו  על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום

1:7  ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה

1:8  והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים—אמר אדני יהוה  {פ}

1:9  כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו  על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים

1:10  ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה  {פ}

1:11  כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו  על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח

1:12  ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה  {פ}

1:13  כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו  על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם

1:14  והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה

1:15  והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה  {פ}

Chapter 2

2:1  כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו  על שרפו עצמות מלך אדום לשיד

2:2  ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר

2:3  והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה  {פ}

2:4  כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו  על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם

2:5  ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם  {פ}

2:6  כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו  על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים

2:7  השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי

2:8  ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם

2:9  ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת

2:10  ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי

2:11  ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה

2:12  ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו

2:13  הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר

2:14  ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו

2:15  ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו

2:16  ואמיץ לבו בגבורים—ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה  {פ}

Chapter 3

3:1  שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם—בני ישראל  על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר

3:2  רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם

3:3  הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו

3:4  הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד

3:5  התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד

3:6  אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה

3:7  כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים

3:8  אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא

3:9  השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה

3:10  ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם  {פ}

3:11  לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והוריד ממך עזך ונבזו ארמנותיך

3:12  כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן—כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש

3:13  שמעו והעידו בבית יעקב—נאם אדני יהוה אלהי הצבאות

3:14  כי ביום פקדי פשעי ישראל—עליו  ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ

3:15  והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים—נאם יהוה  {ס}

Chapter 4

4:1  שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה

4:2  נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה

4:3  ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה

4:4  באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם

4:5  וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו  כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה

4:6  וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה

4:7  וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש

4:8  ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים—ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה

4:9  הכיתי אתכם בשדפון ובירקון—הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה  {ס}

4:10  שלחתי בכם דבר בדרך מצרים—הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה

4:11  הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה

4:12  לכן כה אעשה לך ישראל  עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל

4:13  כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ—יהוה אלהי צבאות שמו  {פ}

Chapter 5

5:1  שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה—בית ישראל

5:2  נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה

5:3  כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל

5:4  כי כה אמר יהוה לבית ישראל  דרשוני וחיו

5:5  ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו  כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון

5:6  דרשו את יהוה וחיו  פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל

5:7  ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו

5:8  עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ—יהוה שמו

5:9  המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא

5:10  שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו

5:11  לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו—בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם

5:12  כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו

5:13  לכן המשכיל בעת ההיא—ידם  כי עת רעה היא

5:14  דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם—כאשר אמרתם

5:15  שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות—שארית יוסף  {ס}

5:16  לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי

5:17  ובכל כרמים מספד  כי אעבר בקרבך אמר יהוה  {פ}

5:18  הוי המתאוים את יום יהוה  למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור

5:19  כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית—וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש

5:20  הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו

5:21  שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם

5:22  כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט

5:23  הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע

5:24  ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן

5:25  הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה—בית ישראל

5:26  ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם—כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם

5:27  והגליתי אתכם מהלאה לדמשק  אמר יהוה אלהי צבאות שמו  {פ}

Chapter 6

6:1  הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל

6:2  עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה—אם רב גבולם מגבלכם

6:3  המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס

6:4  השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק

6:5  הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר

6:6  השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף

6:7  לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים

6:8  נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה

6:9  והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד—ומתו

6:10  ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה  {ס}

6:11  כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים

6:12  הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים  כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה

6:13  השמחים ללא דבר  האמרים—הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים

6:14  כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות—גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה  {פ}

Chapter 7

7:1  כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש—אחר גזי המלך

7:2  והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב  כי קטן הוא

7:3  נחם יהוה על זאת  לא תהיה אמר יהוה

7:4  כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק

7:5  ואמר אדני יהוה חדל נא—מי יקום יעקב  כי קטן הוא

7:6  נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה  {פ}

7:7  כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך

7:8  ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל—לא אוסיף עוד עבור לו

7:9  ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב  {ס}

7:10  וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר  קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל—לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו

7:11  כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל—גלה יגלה מעל אדמתו  {ס}

7:12  ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא

7:13  ובית אל לא תוסיף עוד להנבא  כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא

7:14  ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי  כי בוקר אנכי ובולס שקמים

7:15  ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל

7:16  ועתה שמע דבר יהוה  אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק

7:17  לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו  {פ}

Chapter 8

8:1  כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ

8:2  ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל—לא אוסיף עוד עבור לו

8:3  והילילו שירות היכל ביום ההוא—נאם אדני יהוה  רב הפגר בכל מקום השליך הס  {פ}

8:4  שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ

8:5  לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר—להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה

8:6  לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר

8:7  נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם

8:8  העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים  {פ}

8:9  והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור

8:10  והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר  {פ}

8:11  הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ  לא רעב ללחם ולא צמא למים—כי אם לשמע את דברי יהוה

8:12  ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו

8:13  ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים—בצמא

8:14  הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד  {ס}

Chapter 9

9:1  ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג  לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט

9:2  אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים—משם אורידם

9:3  ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים—משם אצוה את הנחש ונשכם

9:4  ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה

9:5  ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים

9:6  הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ—יהוה שמו

9:7  הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה  הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר

9:8  הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה  אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב—נאם יהוה

9:9  כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ

9:10  בחרב ימותו כל חטאי עמי  האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו—הרעה

9:11  ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם

9:12  למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם  נאם יהוה עשה זאת  {פ}

9:13  הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה

9:14  ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם

9:15  ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם—אמר יהוה אלהיך  {ש}