Aleppo - Hosea

Chapter 1

1:1  דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה—ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל

1:2  תחלת דבר יהוה בהושע  {פ} ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים—כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה

1:3  וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן

1:4  ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל  כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל

1:5  והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל

1:6  ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה  כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל—כי נשא אשא להם

1:7  ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים

1:8  ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן

1:9  ויאמר קרא שמו לא עמי  כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם  {פ}

Chapter 2

2:1  והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי

2:2  ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ  כי גדול יום יזרעאל

2:3  אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה

2:4  ריבו באמכם ריבו—כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה

2:5  פן אפשיטנה ערמה—והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא

2:6  ואת בניה לא ארחם  כי בני זנונים המה

2:7  כי זנתה אמם הבישה הורתם  כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי

2:8  לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא

2:9  ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון—כי טוב לי אז מעתה

2:10  והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל

2:11  לכן אשוב—ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה

2:12  ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי

2:13  והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה—וכל מועדה

2:14  והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה

2:15  ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה  {ס}

2:16  לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה

2:17  ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים

2:18  והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי

2:19  והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם

2:20  וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח

2:21  וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים

2:22  וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה  {פ}

2:23  והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה—אענה את השמים והם יענו את הארץ

2:24  והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל

2:25  וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי  {פ}

Chapter 3

3:1  ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת  כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים

3:2  ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים

3:3  ואמר אליה ימים רבים תשבי לי—לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך

3:4  כי ימים רבים ישבו בני ישראל—אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים

3:5  אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים  {פ}

Chapter 4

4:1  שמעו דבר יהוה בני ישראל  כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ—כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ

4:2  אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו

4:3  על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו

4:4  אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן

4:5  וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך

4:6  נדמו עמי מבלי הדעת  כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני

4:7  כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר

4:8  חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו

4:9  והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו

4:10  ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו  כי את יהוה עזבו לשמר

4:11  זנות ויין ותירוש יקח לב

4:12  עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו  כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם

4:13  על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה

4:14  לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה—כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט

4:15  אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה

4:16  כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב

4:17  חבור עצבים אפרים הנח לו

4:18  סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה

4:19  צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם  {פ}

Chapter 5

5:1  שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו—כי לכם המשפט  כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור

5:2  ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם

5:3  אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני  כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל

5:4  לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם  כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו

5:5  וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם—כשל גם יהודה עמם

5:6  בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה—ולא ימצאו  חלץ מהם

5:7  ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם  {ס}

5:8  תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין

5:9  אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה

5:10  היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי

5:11  עשוק אפרים רצוץ משפט  כי הואיל הלך אחרי צו

5:12  ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה

5:13  וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור

5:14  כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל

5:15  אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני  בצר להם ישחרנני

Chapter 6

6:1  לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו

6:2  יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו

6:3  ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ

6:4  מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך

6:5  על כן חצבתי בנביאים—הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא

6:6  כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות

6:7  והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי

6:8  גלעד קרית פעלי און—עקבה מדם

6:9  וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה  כי זמה עשו

6:10  בבית ישראל ראיתי שעריריה (שערוריה) שם זנות לאפרים נטמא ישראל

6:11  גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי  {פ}

Chapter 7

7:1  כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון—כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ

7:2  ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו

7:3  ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים

7:4  כלם מנאפים—כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו

7:5  יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים

7:6  כי קרבו כתנור לבם בארבם  כל הלילה ישן אפהם—בקר הוא בער כאש להבה

7:7  כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי

7:8  אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה

7:9  אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע

7:10  וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת

7:11  ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו

7:12  כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי—כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם  {ס}

7:13  אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם—והמה דברו עלי כזבים

7:14  ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי

7:15  ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע

7:16  ישובו לא על היו כקשת רמיה—יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים

Chapter 8

8:1  אל חכך שפר כנשר על בית יהוה—יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו

8:2  לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל

8:3  זנח ישראל טוב אויב ירדפו

8:4  הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת

8:5  זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין

8:6  כי מישראל והוא—חרש עשהו ולא אלהים הוא  כי שבבים יהיה עגל שמרון

8:7  כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח—אולי יעשה זרים יבלעהו

8:8  נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו

8:9  כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים

8:10  גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים

8:11  כי הרבה אפרים מזבחות לחטא  היו לו מזבחות לחטא

8:12  אכתוב (אכתב) לו—רבו (רבי) תורתי  כמו זר נחשבו

8:13  זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו—יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם—המה מצרים ישובו

8:14  וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה  {פ}

Chapter 9

9:1  אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן

9:2  גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה

9:3  לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו

9:4  לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו—זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו  כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה

9:5  מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה

9:6  כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם

9:7  באו ימי הפקדה באו ימי השלם—ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח—על רב עונך ורבה משטמה

9:8  צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו—משטמה בבית אלהיו

9:9  העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם  {ס}

9:10  כענבים במדבר מצאתי ישראל—כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם

9:11  אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון

9:12  כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם  כי גם אוי להם בשורי מהם

9:13  אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו

9:14  תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים

9:15  כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים

9:16  הכה אפרים—שרשם יבש פרי בלי (בל) יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם

9:17  ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים  {ס}

Chapter 10

10:1  גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות—כטוב לארצו היטיבו מצבות

10:2  חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם

10:3  כי עתה יאמרו אין מלך לנו  כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו

10:4  דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי

10:5  לעגלות בית און יגורו שכן שמרון  כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו—על כבודו כי גלה ממנו

10:6  גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו

10:7  נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים

10:8  ונשמדו במות און חטאת ישראל—קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו  {פ}

10:9  מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה

10:10  באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם (עונותם)

10:11  ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב

10:12  זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם

10:13  חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש—כי בטחת בדרכך ברב גבוריך

10:14  וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה  אם על בנים רטשה

10:15  ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל

Chapter 11

11:1  כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני

11:2  קראו להם כן הלכו מפניהם—לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון

11:3  ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים

11:4  בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל

11:5  לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו  כי מאנו לשוב

11:6  וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה—ממעצותיהם

11:7  ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו—יחד לא ירומם

11:8  איך אתנך אפרים אמגנך ישראל—איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי

11:9  לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים  כי אל אנכי ולא איש—בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר

11:10  אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג  כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים

11:11  יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה  {ס}

Chapter 12

12:1  סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן

12:2  אפרים רעה רוח ורדף קדים—כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל

12:3  וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו

12:4  בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים

12:5  וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו

12:6  ויהוה אלהי הצבאות—יהוה זכרו

12:7  ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד

12:8  כנען בידו מאזני מרמה—לעשק אהב

12:9  ויאמר אפרים—אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא

12:10  ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד

12:11  ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה

12:12  אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי

12:13  ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר

12:14  ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר

12:15  הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו

Chapter 13

13:1  כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת

13:2  ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון

13:3  לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה

13:4  ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי

13:5  אני ידעתיך במדבר—בארץ תלאבות

13:6  כמרעיתם וישבעו—שבעו וירם לבם על כן שכחוני

13:7  ואהי להם כמו שחל—כנמר על דרך אשור

13:8  אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם

13:9  שחתך ישראל כי בי בעזרך

13:10  אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך—אשר אמרת תנה לי מלך ושרים

13:11  אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי  {פ}

13:12  צרור עון אפרים צפונה חטאתו

13:13  חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים

13:14  מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול—נחם יסתר מעיני

13:15  כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו—הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה

Chapter 14

14:1  תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו—עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו  {פ}

14:2  שובה ישראל עד יהוה אלהיך  כי כשלת בעונך

14:3  קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו

14:4  אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו—אשר בך ירחם יתום

14:5  ארפא משובתם—אהבם נדבה  כי שב אפי ממנו

14:6  אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון

14:7  ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון

14:8  ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון

14:9  אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן—ממני פריך נמצא

14:10  מי חכם ויבן אלה נבון וידעם  כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם  {ש}