HebModern - Hosea

Chapter 1

1:1  דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל׃

1:2  תחלת דבר יהוה בהושע ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה׃

1:3  וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן׃

1:4  ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל׃

1:5  והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל׃

1:6  ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם׃

1:7  ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים׃

1:8  ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן׃

1:9  ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם׃

1:10  והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃

1:11  ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל׃

Chapter 2

2:1  אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃

2:2  ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃

2:3  פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃

2:4  ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃

2:5  כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃

2:6  לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃

2:7  ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃

2:8  והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃

2:9  לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה׃

2:10  ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃

2:11  והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃

2:12  והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃

2:13  ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃

2:14  לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃

2:15  ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃

2:16  והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃

2:17  והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם׃

2:18  וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח׃

2:19  וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃

2:20  וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃

2:21  והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃

2:22  והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃

2:23  וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃

Chapter 3

3:1  ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים׃

3:2  ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים׃

3:3  ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך׃

3:4  כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים׃

3:5  אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים׃

Chapter 4

4:1  שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ׃

4:2  אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃

4:3  על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃

4:4  אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃

4:5  וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃

4:6  נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃

4:7  כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃

4:8  חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃

4:9  והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו׃

4:10  ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃

4:11  זנות ויין ותירוש יקח לב׃

4:12  עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃

4:13  על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃

4:14  לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃

4:15  אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃

4:16  כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃

4:17  חבור עצבים אפרים הנח לו׃

4:18  סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃

4:19  צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃

Chapter 5

5:1  שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃

5:2  ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃

5:3  אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃

5:4  לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃

5:5  וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃

5:6  בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃

5:7  ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃

5:8  תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃

5:9  אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃

5:10  היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃

5:11  עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃

5:12  ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃

5:13  וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור׃

5:14  כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃

5:15  אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃

Chapter 6

6:1  לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו׃

6:2  יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו׃

6:3  ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ׃

6:4  מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך׃

6:5  על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא׃

6:6  כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות׃

6:7  והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי׃

6:8  גלעד קרית פעלי און עקבה מדם׃

6:9  וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו׃

6:10  בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל׃

6:11  גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי׃

Chapter 7

7:1  כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃

7:2  ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃

7:3  ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים׃

7:4  כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו׃

7:5  יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃

7:6  כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃

7:7  כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃

7:8  אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃

7:9  אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃

7:10  וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת׃

7:11  ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו׃

7:12  כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃

7:13  אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃

7:14  ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃

7:15  ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע׃

7:16  ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים׃

Chapter 8

8:1  אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו׃

8:2  לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל׃

8:3  זנח ישראל טוב אויב ירדפו׃

8:4  הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃

8:5  זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין׃

8:6  כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון׃

8:7  כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו׃

8:8  נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו׃

8:9  כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים׃

8:10  גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים׃

8:11  כי הרבה אפרים מזבחת לחטא היו לו מזבחות לחטא׃

8:12  אכתוב לו רבו תורתי כמו זר נחשבו׃

8:13  זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו׃

8:14  וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃

Chapter 9

9:1  אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן׃

9:2  גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃

9:3  לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃

9:4  לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃

9:5  מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃

9:6  כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃

9:7  באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה׃

9:8  צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו׃

9:9  העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃

9:10  כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃

9:11  אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃

9:12  כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם׃

9:13  אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו׃

9:14  תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים׃

9:15  כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים׃

9:16  הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃

9:17  ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃

Chapter 10

10:1  גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות׃

10:2  חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם׃

10:3  כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו׃

10:4  דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי׃

10:5  לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו׃

10:6  גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו׃

10:7  נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים׃

10:8  ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו׃

10:9  מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה׃

10:10  באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם׃

10:11  ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב׃

10:12  זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם׃

10:13  חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך׃

10:14  וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה׃

10:15  ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל׃

Chapter 11

11:1  כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃

11:2  קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃

11:3  ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃

11:4  בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃

11:5  לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃

11:6  וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃

11:7  ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃

11:8  איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃

11:9  לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׃

11:10  אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃

11:11  יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה׃

11:12  סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׃

Chapter 12

12:1  אפרים רעה רוח ורדף קדים כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל׃

12:2  וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו׃

12:3  בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים׃

12:4  וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו׃

12:5  ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו׃

12:6  ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד׃

12:7  כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב׃

12:8  ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא׃

12:9  ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד׃

12:10  ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה׃

12:11  אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי׃

12:12  ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר׃

12:13  ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר׃

12:14  הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו׃

Chapter 13

13:1  כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃

13:2  ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃

13:3  לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה׃

13:4  ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי׃

13:5  אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃

13:6  כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃

13:7  ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור׃

13:8  אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃

13:9  שחתך ישראל כי בי בעזרך׃

13:10  אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים׃

13:11  אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי׃

13:12  צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃

13:13  חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃

13:14  מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃

13:15  כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה׃

13:16  תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃

Chapter 14

14:1  שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃

14:2  קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו׃

14:3  אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום׃

14:4  ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו׃

14:5  אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון׃

14:6  ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון׃

14:7  ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון׃

14:8  אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא׃

14:9  מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם׃