HebModern - Hebrews

Chapter 1

1:1  האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃

1:2  אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃

1:3  והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃

1:4  ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃

1:5  כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃

1:6  ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃

1:7  הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

1:8  אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃

1:9  אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃

1:10  ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

1:11  המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃

1:12  כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

1:13  ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

1:14  הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃

Chapter 2

2:1  לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו׃

2:2  כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃

2:3  איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃

2:4  וגם אלהים העיד עליה באתות ובמופתים ובגבורות שנות ובהאציל מרוח קדשו כרצונו׃

2:5  כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃

2:6  כי אם כאשר העיד האמר במקום אחד מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃

2:7  ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃

2:8  כל שתה תחת רגליו הנה באשר שת כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה זה לא ראינו עדין כי כל הושת תחתיו׃

2:9  אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם׃

2:10  כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם׃

2:11  כי גם המקדש גם המקדשים כלם מאחד המה ועל כן לא בוש מקרא להם אחים׃

2:12  באמרו אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃

2:13  ועוד וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה׃

2:14  ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃

2:15  ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃

2:16  כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק׃

2:17  על כן היה עליו להדמות לאחיו בכל דבר למען אשר יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בעניני אלהים לכפר על חטאת העם׃

2:18  כי באשר הוא בעצמו ענה ונתנסה יכל לעזר את המנסים׃

Chapter 3

3:1  לכן אחי הקדושים חברים לקריאה של מעלה הביטו אל השליח וכהן הודיתנו הגדול אל המשיח ישוע׃

3:2  אשר הוא נאמן לעשהו כמו גם משה בכל ביתו׃

3:3  כי כבוד גדול ממשה נחל זה כאשר בנה הבית חשוב יותר מן הבית׃

3:4  כי כל בית יש לו בנה אבל בונה כל הוא האלהים׃

3:5  והן משה נאמן בכל ביתו כעבד לעדות העמדות להאמר׃

3:6  אבל המשיח הוא הבן על ביתו ואנחנו ביתו אם נחזיק בבטחון ובתהלת התקוה ולא נרפנה עד הקץ׃

3:7  לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃

3:8  אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃

3:9  אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃

3:10  לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃

3:11  אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃

3:12  ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃

3:13  אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי פשע׃

3:14  כי נתחברנו למשיח אם נחזיק בראשית הבטחה ולא נרפנה עד הקץ׃

3:15  כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃

3:16  מי אפוא אלה אשר שמעו ויריבו הלא כל יצאי מצרים ביד משה׃

3:17  ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃

3:18  ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃

3:19  ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃

Chapter 4

4:1  על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃

4:2  כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃

4:3  כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃

4:4  כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃

4:5  ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃

4:6  ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃

4:7  לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃

4:8  כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃

4:9  על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃

4:10  כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃

4:11  לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃

4:12  כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃

4:13  ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃

4:14  ועתה בהיות לנו כהן ראש גדול אשר עבר בשמים הוא ישוע בן האלהים נחזיקה בהודאתנו׃

4:15  כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא׃

4:16  על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה׃

Chapter 5

5:1  כי כל כהן גדול הלקוח מתוך בני אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על החטאים׃

5:2  והוא יכול לחמל על השגגים והתעים בהיותו גם הוא ידוע חלי׃

5:3  אשר על כן חיב להקריב על החטאים גם בעד העם גם בעד נפשו׃

5:4  ואת הגדלה הזאת לא יקח איש לעצמו רק הקרוא לה מאת האלהים כמו אהרן׃

5:5  כן גם המשיח לא כבד את עצמו להיות כהן גדול כי אם האמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך׃

5:6  כמו שאמר גם במקום אחר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃

5:7  אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו׃

5:8  ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃

5:9  ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו׃

5:10  והאלהים קרא לו כהן גדול על דברתי מלכי צדק׃

5:11  על זאת יש לנו לדבר הרבה וקשות לבאר לכם במלין יען כי כבדו אזניכם׃

5:12  כי תחת אשר היה ראוי לכם לפי ארך הזמן להיות מלמדים עתה מן הצרך לשוב וללמד אתכם עקרי ראשית דברי אלהים ונצרכתם לחלב ולא למאכל בריא׃

5:13  כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר צדק כי עודנו עולל׃

5:14  אך לשלמים המאכל הבריא אשר על פי ההרגל יש להם חושים מנסים להבדיל בין טוב לרע׃

Chapter 6

6:1  על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃

6:2  ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃

6:3  ואת זאת נעשה אם יתן האל׃

6:4  כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃

6:5  וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃

6:6  נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃

6:7  כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃

6:8  ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃

6:9  אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃

6:10  כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃

6:11  אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃

6:12  שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃

6:13  כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃

6:14  ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃

6:15  ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃

6:16  בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃

6:17  על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃

6:18  למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃

6:19  אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃

6:20  אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃

Chapter 7

7:1  כי זה מלכי צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם בשובו מהכות את המלכים ויברכהו׃

7:2  ואשר חלק לו אברהם מעשר מכל שמו יפרש מלך הצדק ועוד מלך שלם הוא מלך השלום׃

7:3  באין אב באין אם באין יחש ולימיו אין תחלה ולחייו אין סוף כי אם נדמה לבן האלהים הוא עומד בכהנתו לנצח׃

7:4  ראו עתה מה גדול הוא אשר גם אברהם אבינו נתן לו מעשר מראשית השלל׃

7:5  הן אלה מבני לוי אשר נחלי את הכהנה יש להם חק על פי התורה לקחת את המעשרות מן העם מן אחיהם אשר אף הם יצאי ירך אברהם׃

7:6  ואשר איננו מתיחש למשפחתם הוא לקח את המעשר מן אברהם ויברך את אשר היתה לו ההבטחה׃

7:7  והנה נכון הדבר כי הקטן יברך על ידי הגדול ממנו׃

7:8  ופה בני אדם שימותו לקחים את המעשר אבל שם לקחו מי שהועד עליו כי הוא חי׃

7:9  ויתכן לומר כי גם לוי הלקח את המעשרות היה מעשר בעשר אברהם׃

7:10  כי עוד בירך האב היה בצאת מלכי צדק לקראתו׃

7:11  על כן אלו היתה שלמות על ידי כהנת בני לוי אשר בה נתנה התורה לעם למה זה צריך לקום עוד כהן אחר על דברתי מלכי צדק ולא יאמר על דברתי אהרן׃

7:12  כי בהשתנות הכהנה מן הצרך שתשתנה גם התורה׃

7:13  כי אשר מדבר בו כזאת הוא משבט אחר אשר מעולם לא שרת איש ממנו את המזבח׃

7:14  כי גלוי לכל אשר אדנינו זרח מיהודה מן השבט אשר משה לא דבר אליו דבר על הכהנה׃

7:15  ועוד יותר ברור הוא אם יוקם על דמיון מלכי צדק כהן אחר׃

7:16  אשר איננו על פי חקת בשר ודם אלא על פי כח חיים בלתי נפסקים׃

7:17  כי העיד עליו אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃

7:18  בעבור כי המצוה הקדמת הוסרה בהיותה חלושה וקצרת יד מהועיל׃

7:19  כי התורה לא השלימה דבר והנה נכנסה במקומה תקוה טובה ממנה אשר נקרב על ידה לאלהים׃

7:20  וכפי אשר לא היתה זאת בלי שבועה׃

7:21  כי המה נתכהנו בלי שבועה וזה בשבועה על ידי האמר לו נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃

7:22  גם הברית טובה ויתרה היא אשר ישוע ערב אותה׃

7:23  ושם נתכהנו רבים מפני אשר המות לא הניחם להותר בארץ׃

7:24  אבל זה בעמדו לעולם יש לו כהנה אשר לא תעבר ממנו׃

7:25  אשר על כן יוכל גם להושיע בכל וכל את הנגשים על ידו לאלהים כי חי הוא תמיד להפגיע בעדם׃

7:26  כי נאוה לנו כהן כזה שהוא חסיד ותמים וטהור ונבדל מן החטאים ונשא מהשמים׃

7:27  אשר איננו צריך יום יום ככהנים הגדולים ההם להקריב בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו׃

7:28  כי התורה העמידה לכהנים גדולים בני אדם חלשים אבל דבר השבועה הבאה אחרי התורה העמיד את הבן המשלם לעולם׃

Chapter 8

8:1  וזה ראש הנאמרים כי יש לנו כהן גדול היושב לימין כסא הגבורה בשמים׃

8:2  והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם׃

8:3  כי כל כהן גדול הוא מפקד להקריב מנחות וזבחים ועל כן צריך שיהיה גם לזה דבר להקריב׃

8:4  והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש פה הכהנים המקריבים הקרבנות לפי התורה׃

8:5  ומכהנים לדמות וצל הדברים שבשמים כדבר יהוה אל משה בבאו לכלות את המשכן כי אמר אליו ראה ועשה הכל בתבניתו אשר אתה מראה בהר׃

8:6  ועתה הוא קבל שרות מעלה כפי מעלת הברית הנעשה על ידו אשר הוקמה על הבטחות טבות ויתרות׃

8:7  כי אלו היתה הראשונה ההיא תמימה לא יבקש מקום לשניה׃

8:8  כי כה אמר בהוכיח אתם הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃

8:9  לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בחלתי בם נאם יהוה׃

8:10  כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

8:11  ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם׃

8:12  כי אסלח לעונם ולחטאתם ולפשעיהם לא אזכר עוד׃

8:13  הנה באמרו ברית חדשה ישן את הראשונה ומה שהוא נושן ומזקין קרוב הוא אל קצו׃

Chapter 9

9:1  הן היה גם לברית הראשונה משפטי העבודה ומקדש ארצי׃

9:2  כי הוקם המשכן החיצון אשר בו המנורה והשלחן ומערכת הלחם והוא נקרא קדש׃

9:3  ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים׃

9:4  אשר לו מזבח הזהב לקטרת וארון הברית מצפה זהב כלו ובו צנצנת זהב אשר המן בתוכו ומטה אהרן אשר פרח ולוחות הברית׃

9:5  וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם בפרט׃

9:6  ואחרי שהוכנו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבד שם את עבודתם׃

9:7  ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם׃

9:8  ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד׃

9:9  והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד׃

9:10  אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון׃

9:11  אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת׃

9:12  גם לא בא בדם שעירים ועגלים אלא בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם׃

9:13  כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהרת גופם׃

9:14  אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים׃

9:15  ובעבור זאת הוא גם סרסר לברית חדשה למען אשר יירשו המקראים את הבטחת נחלת עולם אחרי אשר מת לפדות מן הפשעים אשר נעשו תחת הברית הראשונה׃

9:16  כי במקום שיש דיתיקי צריך לדעת מות מקימה׃

9:17  כי רק במות המת תכון דיתיקי ואיננה בתקפה בעוד מקימה בחיים׃

9:18  לכן גם הראשונה לא חנכה בלא דם׃

9:19  כי ככלות משה להגיד לכל העם את כל המצות כתורה לקח דם העגלים והשעירים עם מים ותולעת שני ואזוב ויזרק על הספר ועל כל העם׃

9:20  ויאמר הנה דם הברית אשר צוה אלהים אליכם׃

9:21  וכן הזה מן הדם על המשכן ועל כל כלי השרת׃

9:22  וכמעט הכל יטהר בדם על פי התורה ואין כפרה בלי שפיכת דם׃

9:23  לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה׃

9:24  כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים׃

9:25  אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים׃

9:26  כי אם כן הוא הלא היה לו לענות פעמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בפעם אחת כדי לבטל את החטא בזבח נפשו׃

9:27  וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין׃

9:28  כן הקרב המשיח פעם אחת למען שאת חטאי רבים ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו׃

Chapter 10

10:1  כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

10:2  כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

10:3  אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

10:4  כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

10:5  ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

10:6  עולה וחטאה לא שאלת׃

10:7  אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

10:8  אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

10:9  אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

10:10  וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

10:11  וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

10:12  אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

10:13  וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

10:14  כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

10:15  ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

10:16  זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

10:17  ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

10:18  והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

10:19  ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

10:20  דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

10:21  ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

10:22  נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

10:23  נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

10:24  ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

10:25  ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

10:26  כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

10:27  כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

10:28  הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

10:29  מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

10:30  כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

10:31  מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

10:32  אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

10:33  פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

10:34  כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

10:35  לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

10:36  כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

10:37  כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

10:38  הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

10:39  אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃

Chapter 11

11:1  כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃

11:2  ובה נחלו האבות עדות׃

11:3  באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃

11:4  באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃

11:5  באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃

11:6  ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃

11:7  באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃

11:8  באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃

11:9  באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃

11:10  כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃

11:11  באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃

11:12  על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃

11:13  כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃

11:14  הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃

11:15  ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃

11:16  אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃

11:17  באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃

11:18  אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃

11:19  ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃

11:20  באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃

11:21  באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃

11:22  באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃

11:23  באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃

11:24  באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃

11:25  ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃

11:26  בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃

11:27  באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃

11:28  באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃

11:29  באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃

11:30  באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃

11:31  באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃

11:32  ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃

11:33  אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃

11:34  וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃

11:35  נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃

11:36  מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃

11:37  נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃

11:38  אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃

11:39  וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃

11:40  למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃

Chapter 12

12:1  לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו׃

12:2  ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃

12:3  התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃

12:4  עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃

12:5  ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃

12:6  כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃

12:7  אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃

12:8  אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃

12:9  ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃

12:10  כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃

12:11  וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃

12:12  על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃

12:13  ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא׃

12:14  רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃

12:15  והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃

12:16  פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃

12:17  הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות׃

12:18  כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃

12:19  ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃

12:20  כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃

12:21  והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃

12:22  כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃

12:23  ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃

12:24  ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל׃

12:25  לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃

12:26  אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃

12:27  וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃

12:28  לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃

12:29  כי אלהינו אש אכלה הוא׃

Chapter 13

13:1  אהבת האחים תעמד׃

13:2  הכנסת ארחים אל תשכחו כי יש אשר הכניסו בה מלאכים ולא ידעו׃

13:3  זכרו את האסורים כאלו אתם אסורים עמהם ואת הנלחצים באשר גם אתם בבשר׃

13:4  האישות תיקר בכל וערש יצועכם אל יחלל את הזנים ואת המנאפים ידין אלהים׃

13:5  רחקו מאהבת כסף ושמחו בחלקכם כי הוא אמר לא ארפך ולא אעזבך׃

13:6  על כן נבטח ונאמר יהוה לי בעזרי לא אירא מה יעשה לי אדם׃

13:7  זכרו את מנהיגיכם אשר הגידו לכם את דבר האלהים בינו לאחרית דרכם ולכו באמונתם׃

13:8  ישוע המשיח גם תמול גם היום הוא הוא וגם לעולמים׃

13:9  אל תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחסד ולא בעניני מאכל אשר לא הועילו למתהלכים בהם׃

13:10  יש לנו מזבח אשר אינם רשאים לאכל מעליו משרתי המשכן׃

13:11  כי הבהמות אשר הובא דמן בקדש לכפרת החטא על ידי הכהן הגדול גויתיהן נשרפו מחוץ למחנה׃

13:12  בעבור זאת גם ישוע למען קדש בדמו את העם ענה מחוץ לשער׃

13:13  לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו׃

13:14  כי פה אין לנו עיר עמדת כי את העתידה אנחנו מבקשים׃

13:15  לכן נקריב על ידו בכל עת זבח תודה לאלהים היא פרי שפתים המודות לשמו׃

13:16  ואל תשכחו לגמל חסד ולתת לאביונים כי זבחים כאלה יערבו לאלהים׃

13:17  שמעו אל מנהיגיכם והכנעו מפניהם כי שקדים הם על נפשתיכם כעתידים לתת חשבון למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה כי זאת לא להועיל לכם׃

13:18  התפללו בעדנו כי ידענו אשר שלמה מחשבתנו ונחפץ ללכת דרך ישרה בכל׃

13:19  ובחזקה אבקש מכם לעשות זאת למען אושב אליכם במהרה׃

13:20  ואלהי השלום אשר בדם ברית עולם העלה מן המתים את רעה הצאן הגדול את ישוע אדנינו׃

13:21  הוא ישלימכם בכל מעשה טוב לעשות רצונו בפעלו בכם את הרצוי לפניו ביד ישוע המשיח אשר לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃

13:22  ואבקש מכם אחי שאו נא דבר התוכחה כי כתבתי אליכם בקצרה׃

13:23  ודעו כי טימותיוס אחינו יצא מבית האסורים והיה אם יבא במהרה אראה אתו את פניכם׃

13:24  שאלו לשלום כל מנהיגיכם ולשלום כל הקדשים בני ארץ איטליא שאלים לשלומכם׃

13:25  החסד עם כלכם אמן׃