SPVar - Exodus

Chapter 1

1:1  ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו

1:2  ראובן ושמעון ולוי ויהודה

1:3  ויששכר וזבולן ובנימים

1:4  דן ונפתלי גד ואשר

1:5  ויהיו כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים

1:6  וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא

1:7  ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם

1:8  ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף

1:9  ויאמר אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו

1:10  הבה נתחכם לו פן ירבה והיה כי תקראנו מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ

1:11  וישמו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלתם ויבנו ערי מסכנת לפרעה את פיתון ואת רעמסס

1:12  וכאשר יענו אתו כן יפרה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל

1:13  ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך

1:14  וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך

1:15  ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה

1:16  ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיתה

1:17  ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את הילדים

1:18  ויקרא פרעה למילדות ויאמר להן מדוע עשיתן את הדבר הזה ותחיינה את הילדים

1:19  ותאמרנה המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו

1:20  וייטב אלהים למילדות וירבו העם ויעצמו מאד

1:21  ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים

1:22  ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילד לעברים היאר תשליכון וכל הבת תחיון

Chapter 2

2:1  וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי

2:2  ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים

2:3  ולא יכלה עוד הצפנהו ותקח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסף על שפת היאר

2:4  ותתיצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו

2:5  ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסף ותשלח את אמתה ותקחה

2:6  ותפתחה ותרא את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו בת פרעה ותאמר מילדי העברים זה

2:7  ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות ותינק לך את הילד

2:8  ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד

2:9  ותאמר לה בת פרעה הלכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה את הילד ותניקהו

2:10  ויגדל הנער ותבאהו אל בת פרעה ויהי לה לבן ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיו

2:11  ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו

2:12  ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול

2:13  ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך

2:14  ויאמר מי שמך לאיש שר ולשפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר

2:15  וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר

2:16  ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות את צאן אביהן

2:17  ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם

2:18  ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום

2:19  ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלא לנו וישק את הצאן

2:20  ויאמר אל בנתיו ואיה למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם

2:21  ויאל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה לאשה

2:22  ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה

2:23  ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה

2:24  וישמע אלהים את נקאתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב

2:25  וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים

Chapter 3

3:1  ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חורבה

3:2  וירא אליו מלאך יהוה בלהבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל

3:3  ויאמר משה אסור נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה

3:4  וירא אלהים כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני

3:5  ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עמד עליו אדמת קדש היא

3:6  ויאמר אנכי אלהי אבתיך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים

3:7  ויאמר יהוה ראו ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאבו

3:8  וארדה להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי

3:9  ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם

3:10  ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצאת את עמי בני ישראל ממצרים

3:11  ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים

3:12  ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה

3:13  ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבתיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם

3:14  ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם

3:15  ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדר ודר

3:16  לך ואספת את זקני בני ישראל ואמרת אליהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם ויצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים

3:17  ואמרה אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש

3:18  ושמעו לקולך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו

3:19  ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך הלוא ביד חזקה

3:20  ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם

3:21  ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכון ריקם

3:22  ושאל איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים

Chapter 4

4:1  ויען משה ויאמר והן לא יאמנו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה

4:2  ויאמר אליו יהוה מה זה בידך ויאמר מטה

4:3  ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו

4:4  ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו

4:5  למען יאמנו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב

4:6  ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה מחיקו והנה ידו מצרעת כשלג

4:7  ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו

4:8  והיה אם לא יאמנו לך ולא ישמעו לקול האות הראישון והאמנו לקול האות האחרון

4:9  והיה אם לא יאמנו גם לשני האתות האלה ולא ישמעו לקולך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר יהיו לדם ביבשת

4:10  ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי

4:11  ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה

4:12  ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתך אשר תדבר

4:13  ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח

4:14  ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלוא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבבו

4:15  ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיו והוריתי אתכם את אשר תעשון

4:16  ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים

4:17  ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתות

4:18  וילך משה וישב אל יתרו חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום

4:19  ויאמר יהוה אל משה במדין לך שוב מצריםה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך

4:20  ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמור וישב ארץ מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו

4:21  ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה את כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם

4:22  ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל

4:23  ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך

4:24  ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו

4:25  ותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי

4:26  וירף ממנה אז אמרה חתן דמים למלות

4:27  ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו

4:28  ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתות אשר צוהו

4:29  וילכו משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל

4:30  וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתות לעיני העם

4:31  ויאמנו העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו

Chapter 5

5:1  ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר

5:2  ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח

5:3  ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא המדברה דרך שלשת ימים ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב

5:4  ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפרידו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם

5:5  ויאמר פרעה הן רבים עתה מעם הארץ והשבתם אתם מסבלתם

5:6  ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר

5:7  לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבן לבנים כתמול שלשום הם ילכו ויקששו להם תבן

5:8  ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו

5:9  תכבד העבדה על האנשים וישעו בה ולא ישעו בדברי שקר

5:10  ויצאו נגשי העם ושטריו וידברו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן

5:11  אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר

5:12  ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן

5:13  והנגשים אצוים בעם לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן נתן לכם

5:14  ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשום גם תמול גם היום

5:15  ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך

5:16  תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך

5:17  ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה

5:18  ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן הלבנים תתנו

5:19  ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא יגרע מלבניכם דבר יום ביומו

5:20  ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פני פרעה

5:21  ויאמרו אליהם יראה יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידו להרגנו

5:22  וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעת לעם הזה ולמה זה שלחתני

5:23  ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך

Chapter 6

6:1  ויאמר יהוה אל משה אתה תראה את אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו

6:2  וידבר יהוה אל משה ויאמר אליו אני יהוה

6:3  ואראה אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם

6:4  וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה

6:5  וגם אני שמעתי את נקאת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכרה את בריתי

6:6  לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובמשפטים גדלים

6:7  ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוצא אתכם מתחת סבלת מצרים

6:8  והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה

6:9  וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה ויאמרו אל משה חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר

6:10  וידבר יהוה אל משה לאמר

6:11  בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו

6:12  וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים

6:13  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים

6:14  ואלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחות ראובן

6:15  ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית אלה משפחות שמעון

6:16  ואלה שמות בני לוי לתולדתם גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה

6:17  ובני גרשון לבני ושמעי למשפחותם

6:18  ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה

6:19  ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחות הלוי לתולדתם

6:20  ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם ושני חיי עמרם שש ושלשים ומאת שנה

6:21  ובני יצהר קרח ונפג וזכרי

6:22  ובני עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי

6:23  ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר

6:24  ובני קרח אסור ואלקנה ואביסף אלה משפחות הקרחי

6:25  ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוי למשפחותם

6:26  הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם

6:27  הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים הוא משה ואהרן

6:28  ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים

6:29  וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך

6:30  ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמעני פרעה

Chapter 7

7:1  ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך

7:2  אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו

7:3  ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים

7:4  ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים במשפטים גדלים

7:5  וידעו כל מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את עמי בני ישראל מתוכם

7:6  ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו

7:7  ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה

7:8  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

7:9  כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם אות או מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה ויהי לתנין

7:10  ויבא משה ואהרן לפני פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין

7:11  ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן

7:12  וישלכו איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרן את מטותם

7:13  ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה

7:14  וידבר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח את

7:15  העם לך אל פרעה בבקר הוא יצא המים ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח

7:16  בידך ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד

7:17  כה כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו

7:18  לדם והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר וילך משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו יהוה אלהי העברים שלחנו אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר

7:19  ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח את מטך ונטה את ידך על מימי מצרים על נהרותם ועל יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים

7:20  ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטהו ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם

7:21  והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים

7:22  ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה

7:23  ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת

7:24  ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתות ממימי היאר

7:25  וימלאו שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר

7:26  ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני

7:27  ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים

7:28  ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך

7:29  ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים ויבא משה ואהרן אל פרעה וידברו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך ובד ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים

Chapter 8

8:1  ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות ועל היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים ויאמר משה אל אהרן נטה את ידך במטך ותעל הצפרדע על ארץ מצרים

8:2  ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים

8:3  ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויעלו הצפרדעים על ארץ מצרים

8:4  ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלח את העם ויזבחו ליהוה

8:5  ויאמר משה אל פרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה

8:6  ויאמר למחר ויאמר כדבריך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו

8:7  וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה

8:8  ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה

8:9  ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות ומן השדות

8:10  ויצברו אתם חמרים חמרים ותבאש הארץ

8:11  וירא פרעה כי היתה הרוחה ויכבד את לבו ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה

8:12  ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך והך את עפר הארץ ויהי לכנים בכל ארץ מצרים

8:13  ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנים באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים

8:14  ויעשו כן החרטמים בלהטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנים באדם ובבהמה

8:15  ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה

8:16  ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה הוא יצא המים ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני

8:17  כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה

8:18  והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ

8:19  ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה

8:20  ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד מאד ביתה פרעה ובית עבדיו בכל ארץ מצרים ותשחת הארץ מפני הערב

8:21  ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ

8:22  ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו

8:23  דרך שלשת ימים נלך במדבר ונזבח ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו

8:24  ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי

8:25  ויאמר משה הנה אנכי יצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה

8:26  ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה

8:27  ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו לא נשאר אחד

8:28  ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם

Chapter 9

9:1  ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני

9:2  כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזק בם

9:3  הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמרים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד

9:4  והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר

9:5  וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזק בם הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמרים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ

9:6  ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד

9:7  וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה בני ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם

9:8  ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלוא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמים לעיני פרעה

9:9  והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעות בכל ארץ מצרים

9:10  ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמים ויהי שחין אבעבעות פרח באדם ובבהמה

9:11  ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמים ובכל מצרים

9:12  ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה אל משה

9:13  ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני

9:14  כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ

9:15  כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ

9:16  ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ

9:17  עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם

9:18  הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה

9:19  ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה ועתה שלח חעז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו

9:20  הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים

9:21  ואשר לא שם לבו על דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה

9:22  ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים

9:23  ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים

9:24  ויהי הברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים מאז היתה לגוי

9:25  ויך הברד בארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם עד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר

9:26  רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד

9:27  וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אליהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים

9:28  העתירו אל יהוה ורב מהיות קולות אלהים וברד ואשלח אתכם ולא תוסיפון לעמד

9:29  ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש כפי אל יהוה והקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ

9:30  ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני אדני יהוה

9:31  והפשתה והשערה נכו כי השערה אביב והפשתה גבעל

9:32  והחטה והכסמת לא נכו כי אפלות הנה

9:33  ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד והמטר לא נתך ארצה

9:34  וירא פרעה כי חדל הברד והמטר והקולות ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו

9:35  ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה

Chapter 10

10:1  ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו

10:2  ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבת אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה

10:3  ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני

10:4  כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך

10:5  וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה

10:6  ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבת אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה

10:7  ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים

10:8  וישב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אליהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים

10:9  ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנתינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו

10:10  ויאמר אליהם יהיה כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם

10:11  לכן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרשו אתם מאת פני פרעה

10:12  ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד

10:13  ויט משה את ידו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשאה את הארבה

10:14  ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן

10:15  ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים

10:16  וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם

10:17  ועתה שאו נא חטאתי אך הפעם העתירו אל יהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה

10:18  ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה

10:19  ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ים סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים

10:20  ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל

10:21  ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש החשך

10:22  ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים

10:23  לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם

10:24  ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם

10:25  ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו

10:26  וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה

10:27  ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם

10:28  ויאמר לו פרעה לך לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות

10:29  ויאמר משה כן דברת לא אוסף עוד ראות פניך

Chapter 11

11:1  ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ואחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה

11:2  דברו נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות

11:3  ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והשאלום וכחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תסף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל וגם האיש משה גדל מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם ויאמר משה אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה יהוה הרג את בנך בכרך

11:4  ויאמר משה כה אמר יהוה כחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים

11:5  ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה

11:6  והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תסף

11:7  ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל

11:8  וירדו כל עבדיך אלה אלי וישתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף

11:9  ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים

11:10  ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו

Chapter 12

12:1  ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר

12:2  החדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה

12:3  דברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית

12:4  ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה

12:5  שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו

12:6  והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים

12:7  ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם

12:8  ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו

12:9  אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו

12:10  ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו

12:11  וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה

12:12  ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה

12:13  והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים

12:14  והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו

12:15  שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי

12:16  וביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם

12:17  ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם

12:18  בראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב

12:19  שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ

12:20  כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות

12:21  ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח

12:22  ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקף ועל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר

12:23  ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף

12:24  ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם

12:25  והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה

12:26  והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם

12:27  ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקדו העם וישתחוו

12:28  וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו

12:29  ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה

12:30  ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת

12:31  ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם

12:32  גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי

12:33  ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים

12:34  וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררות בשמלתם על שכמם

12:35  ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות

12:36  ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים

12:37  ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף

12:38  וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד

12:39  ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם

12:40  ומושב בני ישראל ואבתם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה

12:41  ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים

12:42  לילה שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם

12:43  ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו

12:44  וכל עבד איש מקנת כספו ומלת אתו אז יאכל בו

12:45  תושב ושכיר לא יאכל בו

12:46  בבית אחד יאכל לא תוציאו מן הבית מן הבשר החוצה ועצם לא תשברו בו

12:47  כל עדת ישראל יעשו אתו

12:48  וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו

12:49  תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם

12:50  ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו

12:51  ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם

Chapter 13

13:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

13:2  קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא

13:3  ויאמר משה אל העם זכרו את היום הזה אשר יצאתם בו מארץ מצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ

13:4  היום ואתם יצאים בחדש האביב

13:5  והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה

13:6  ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה

13:7  מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבולך

13:8  והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים

13:9  והיו לך לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוציאך יהוה ממצרים

13:10  ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה

13:11  והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך

13:12  והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיו לך הזכרים ליהוה

13:13  וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה

13:14  והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים

13:15  ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם עד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור אדם בבני אפדה

13:16  והיו לך לאות על ידיך ולטטפות בין עיניך כי בחזק יד הוציאך יהוה ממצרים

13:17  ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה

13:18  ויסב אלהים את העם דרך מדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים

13:19  ויקח משה את עצמת יוסף עמו כי השבע השביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם

13:20  ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר

13:21  ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם דרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה

13:22  לא ימוש עמוד ענן יומם ועמוד אש לילה לפני העם

Chapter 14

14:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

14:2  דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים

14:3  ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר

14:4  וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן

14:5  ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לב פרעה ועבדיו על העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו

14:6  ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו

14:7  ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשים על כלו

14:8  ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה

14:9  וירדפו מצרים אחריהם וישגו אתם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפון

14:10  ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם ויראו והנה מצרים נסעים אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה

14:11  ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים

14:12  הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר

14:13  ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוספון לראתם עוד עד עולם

14:14  יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון

14:15  ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו

14:16  ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה

14:17  ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו

14:18  וידעו כל מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו

14:19  ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם

14:20  ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה

14:21  ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים

14:22  ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם

14:23  וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים

14:24  ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה על מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים

14:25  ויאסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדות ויאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה הנלחם להם במצרים

14:26  ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו

14:27  ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות הבקר לאיתנו ומצרים נסעים לקראתו וינער יהוה את מצרים תוך הים

14:28  וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד

14:29  ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם

14:30  ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים

14:31  וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמנו ביהוה ובמשה עבדו

Chapter 15

15:1  אז ישר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשרו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים

15:2  עזי וזמרת ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו

15:3  יהוה גבור במלחמה יהוה שמו

15:4  מרכבת פרעה וחילו ירא בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף

15:5  תהומת יכסמו ירדו במצלות כמו אבן

15:6  ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב

15:7  וברב גאנך תהרס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש

15:8  וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהומת בלב ים

15:9  אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורשמו ידי

15:10  נשבת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים

15:11  מי כמוך באלים יהוה מי כמוך נאדרי בקדש נורא תהלת עשה פלאה

15:12  נטית ימינך תבלעמו הארץ

15:13  נחית בחסדך עם זה גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך

15:14  שמעו עמים וירגזו חיל אחז ישבי פלשת

15:15  אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען

15:16  תפל עליהם אימה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זה קנית

15:17  תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש יהוה כוננו ידך

15:18  יהוה ימלך עולם ועד

15:19  כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים

15:20  ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחלות

15:21  ותען להם מרים שירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים

15:22  ויסע משה את ישראל מים סוף ויוצאהו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים

15:23  ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה

15:24  וילן העם על משה לאמר מה נשתה

15:25  ויצעק משה אל יהוה ויראהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו

15:26  ויאמר אם שמע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך

15:27  ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים

Chapter 16

16:1  ויסעו מאילים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים

16:2  וילנו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר

16:3  ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב

16:4  ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילכו בתורתי אם לא

16:5  והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום ויום

16:6  ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים

16:7  ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ואנחנו מה כי תלנו עלינו

16:8  ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלנים עליו ואנחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה

16:9  ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם

16:10  ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן

16:11  וידבר יהוה אל משה לאמר

16:12  שמעתי את תלנות בני ישראל דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם

16:13  ויהי בערב ותעל השלוי ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה

16:14  ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ

16:15  ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה

16:16  זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו

16:17  ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט

16:18  וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו

16:19  ויאמר משה אליהם איש אל יותר ממנו עד בקר

16:20  ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עליהם משה

16:21  וילקטו אתו בבקר בבקר איש לפי אכלו וחםה השמש ונמס

16:22  ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגדו למשה

16:23  ויאמר אליהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד בקר

16:24  ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו

16:25  ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאו בשדה

16:26  ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו

16:27  ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו

16:28  ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי

16:29  ראו כי יהוה נתן לכם את השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השבת

16:30  וישבת העם ביום השביעי

16:31  ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפחית בדבש

16:32  ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלאו העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוצאי אתכם מארץ מצרים

16:33  ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמ מלוא העמר מן והניח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם

16:34  כאשר צוה יהוה את משה וינחהו אהרן לפני העדות למשמרת

16:35  ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען

16:36  והעמר עשרית האיפה הוא

Chapter 17

17:1  ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפדים ואין מים לשתות העם

17:2  וירב העם עם משה ויאמרו תנה לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי ומה תנסו את יהוה

17:3  ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמרו למה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא

17:4  ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני

17:5  ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר תקח בידך והלכת

17:6  הנני עמד לפניך שם על הצור בחורב והכית בצור ויצא ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל

17:7  ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין

17:8  ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפדים

17:9  ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי

17:10  ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה ואהרן וחור עלו אל ראש

17:11  הגבעה והיה כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל וכאשר יניח ידיו וגבר

17:12  עמלק וידי משה כבדים ויקחו אבן וישמו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהיו ידיו אמונה עד בא

17:13  השמש ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו ויכם לפי חרב

17:14  ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים

17:15  ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי

17:16  ויאמר כי יד על כסא מלחמה ליהוה בעמלק מדר ודר

Chapter 18

18:1  וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים

18:2  ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שלחיה

18:3  ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה

18:4  ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה

18:5  ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים

18:6  ויאמר למשה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה

18:7  ויצא משה לקראת חתנו וישתחוי למשה וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאהו האהלה

18:8  ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה

18:9  ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים

18:10  ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים

18:11  עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם

18:12  ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים

18:13  ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר ועד הערב

18:14  וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה ישב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב

18:15  ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים

18:16  כי יהיה להם דבר באו אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתיו את חקי האלהים ואת תורתיו

18:17  ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה

18:18  נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשותו לבדך

18:19  עתה שמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים

18:20  והזהרת אתם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון

18:21  ואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות

18:22  ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך

18:23  אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשלום

18:24  וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר ויאמר משה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם ויענו ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות

18:25  ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים ויתן אתם ראשים עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושטרים לשבטיהם ויצו את שפטיהם לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו ויצו אתם את כל הדברים אשר יעשון

18:26  וישפטו את העם בכל עת את הדבר הגדול יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפטו הם

18:27  וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו

Chapter 19

19:1  בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני

19:2  ויסעו מרפדים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר

19:3  ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל

19:4  אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי

19:5  ועתה אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ

19:6  ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל

19:7  ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה

19:8  ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה

19:9  ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעבי הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמנו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה

19:10  ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם

19:11  והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני

19:12  והגבלת את ההר סביב ואל העם תאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת

19:13  לא תגע בו יד כי סקל יסקל או ירא יראה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היובל הם יעלו בהר

19:14  וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם

19:15  ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת הימים אל תגשו אל אשה

19:16  ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול השופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה

19:17  ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר

19:18  והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד יהוה עליו באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד

19:19  ויהי קול השופר הלך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול

19:20  וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה אל משה אל ראש ההר ויעל משה

19:21  ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב

19:22  וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בם יהוה

19:23  ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדת בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו

19:24  ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל יהוה פן יפרץ בם

19:25  וירד משה מן ההר אל העם ויאמר אליהם

Chapter 20

20:1  וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר

20:2  אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים

20:3  לא יהיה לך אלהים אחרים על פני

20:4  לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ

20:5  לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים על שלישים ועל רבעים לשנאי

20:6  ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי

20:7  לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא

20:8  שמור את יום השבת לקדשהו

20:9  ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך

20:10  ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך בהמתך וגרך אשר בשעריך

20:11  כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו

20:12  כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך

20:13  לא תרצח

20:14  לא תנאף

20:15  לא תגנב

20:16  לא תענה ברעך עד שקר

20:17  לא תחמד בית רעך ולא תחמד אשת רעך שדהו עבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני אשר אתה בא שמה לרשתה והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר גריזים ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך ההר ההוא בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם

20:18  וכל העם שמע את הקולות ואת קול השופר וראים את הלפדים ואת ההר עשן ויראו כל העם וינעו ויעמדו מרחק

20:19  ויאמרו אל משה הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואתה תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו ואל ידבר עמנו האלהים פן נמות

20:20  ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו

20:21  ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים וידבר יהוה אל משה לאמר שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך הטיבו כל אשר דברו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו והיה האיש אשר לא ישמע אל דבריו אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו אך הנביא אשר יזיד לדבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא וכי תאמר בלבבך איך נודע את הדבר אשר לא דברו יהוה אשר ידבר הנביא בשם יהוה לא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזידון דברו הנביא לא תגור ממנו לך אמר להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה החקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה

20:22  וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם

20:23  לא תעשו אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם

20:24  מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך מצאנך ומבקרך במקום אשר אזכרתי את שמי שמה אבוא אליך וברכתיך

20:25  ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליו ותחללהו

20:26  ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך אליו

Chapter 21

21:1  אלה המשפטים אשר תשים לפניהם

21:2  כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבדך ובשבעית יצא לחפשי חנם

21:3  אם בגפיו יבוא בגפיו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו

21:4  אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניו והוא יצא בגפיו

21:5  אם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי

21:6  והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם

21:7  וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים

21:8  אם רעה היא בעיני אדניה אשר לא העדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה

21:9  ואם לבנו יעדנה כמשפט הבנות יעשה לה

21:10  ואם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע

21:11  ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף

21:12  מכה איש ומת מות יומת

21:13  ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה

21:14  וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות

21:15  ומכה אביו ואמו מות יומת

21:16  וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת

21:17  ומקלל אביו ואמו מות יומת

21:18  וכי יריבון אנשים והכו איש את רעהו ולא ימות ונפל למשכב

21:19  אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא

21:20  וכי יכה איש את עבדו או את אמתו ומת תחת ידו מות יומת

21:21  אך אם יום או יומים יעמד לא יומת כי כספו הוא

21:22  וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצא ולדה ולא יהיה אסון ענש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים

21:23  ואם אסון יהיה ונתתה נפש

21:24  תחת נפש עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל

21:25  מכוה תחת מכוה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה

21:26  וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו

21:27  ואם שן עבדו או שן אמתו יפל לחפשי ישלחנו תחת שנו

21:28  וכי יכה שור או כל בהמה את איש או את אשה ומת סקל יסקל הבהמה ולא יאכל את בשרו ובעל הבהמה נקיא

21:29  ואם בהמה מכה היא מתמול שלשום והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה הבהמה תסקל וגם בעליו יומת

21:30  אם כפר יושת עליו ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו

21:31  או בן יכה או בת כמשפט הזה יעשה לו

21:32  אם עבד תכה הבהמה או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והבהמה תסקל

21:33  וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שם שור או חמור וא כל בהמה

21:34  בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו

21:35  וכי יגף שור איש או כל בהמתו את שור רעהו או את כל בהמתו ומת ומכרו את החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון

21:36  או נודע כי בהמה מכה היא מתמול שלשום ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם בהמה תחת בהמה והמת יהיה לו

21:37  וכי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה

Chapter 22

22:1  אם במחתרת ימצא הגנב והכהו ומת אין לו דם

22:2  אם זרח השמש עליו דם לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו

22:3  אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה עד כל בהמה חיים אחד שנים ישלם

22:4  וכי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירו ובער בשדה אחר שלם ישלם משדהו כתבואתה ואם כל השדה יבעה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם

22:5  כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה

22:6  וכי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר ונגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ושלם אחד שנים

22:7  ואם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו

22:8  על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שמלה על כל האבדה אשר יאמר כי הוא זה עד יהוה יבוא דבר שניהם אשר ירשיענו האלהים ישלם אחד שנים לרעהו

22:9  וכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה או כל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה

22:10  שבועת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם

22:11  אם גנב יגנב מעמו ושלם לבעליו

22:12  אם טרף יטרף יביא עד הטרפה ולא ישלם

22:13  וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם

22:14  אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא ובא בשכרו

22:15  וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה

22:16  ואם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת

22:17  מכשפה לא תחיה

22:18  כל שכב עם בהמה מות יומת

22:19  זבח לאלהים אחרים יחרם

22:20  וגר לא תונו ולא תלחצו כי גרים הייתם בארץ מצרים

22:21  כל אלמנה ויתום לא תענו כי

22:22  אם ענה תענו אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו

22:23  וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים

22:24  אם כסף תלוה את עמי את עני עמך לא תהיה לו כנשא לא תשימנו עליו נשך

22:25  אם חבל תחבל שמלת רעך עד בא השמש תשיבנה לו

22:26  כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אנכי

22:27  אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר

22:28  מליתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי

22:29  כן תעשה לשורך ולצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו וביום השמיני תתנו לי

22:30  ואנשי קדש תהיו לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו השלך תשליכו אתו

Chapter 23

23:1  לא תשא שמע שוא אל תשית ידך עם רשע להיות עד חמס

23:2  לא תהיה אחרי רבים לרעות ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות

23:3  ודל לא תהדר בריבו

23:4  כי תפגע שור איבך או חמרו או כל בהמתו תעה השב תשיבנו לו

23:5  כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו

23:6  לא תטה משפט אביונך בריבו

23:7  מדבר שקר תרחק ונקיא וצדיק אל תהרג כי לא הצדיק רשע

23:8  ושחד אל תקח כי השחד יעור עיני פקחים ויסלף דברי צדקים

23:9  וגר לא תלחצו ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים

23:10  ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה

23:11  והשבעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך ולזיתך

23:12  ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח עבדך ואמתך כמוך וכל בהמתך והגר

23:13  וכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכר ולא ישמעו על פיך

23:14  שלש רגלים תחג לי בשנה

23:15  את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם

23:16  וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה

23:17  שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ארון יהוה

23:18  לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר

23:19  ראשית בכורי אדמתך תביא ביתה יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו כי עשה זאת כזבח שכח ועברה היא לאלהי יעקב

23:20  הנה אנכי שלח מלאכי לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי

23:21  השמר מפניו ושמע בקולו אל תמרי בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו

23:22  כי אם שמע תשמעו בקולי ועשיתם את כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך

23:23  כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי והכחדתיו

23:24  לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתם

23:25  ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך

23:26  ולא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא

23:27  את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבוא בהן ונתתי את כל איביך אליך ערף

23:28  ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את הכנעני ואת האמרי ואת החתי ואת הגרגשי ואת הפרזי ואת החוי ואת היבוסי מלפניך

23:29  לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה

23:30  מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ

23:31  ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתם מפניך

23:32  לא תכרת להם ולאלהיהם ברית

23:33  לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיו לך למוקש

Chapter 24

24:1  ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק

24:2  ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלה עמו

24:3  ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויענו כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה

24:4  ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה אבנים לשנים עשר שבטי ישראל

24:5  וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלות ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים בני בקר

24:6  ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח

24:7  ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נשמע ונעשה

24:8  ויקח משה את הדם ויזרקהו על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה

24:9  ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל

24:10  ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהור

24:11  ואל אצלי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו

24:12  ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והוי שם ואתן לך את לוחת האבנים התורה והמצוה אשר כתבתי להורתם

24:13  ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים

24:14  ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם הנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אליהם

24:15  ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר

24:16  וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן

24:17  ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל

24:18  ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה

Chapter 25

25:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

25:2  דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי

25:3  וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב כסף ונחשת

25:4  ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים

25:5  ועורת אילים מאדמים ועורת תחשים ועצי שטים

25:6  ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים

25:7  ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן

25:8  ועשו לי מקדש ושכנתי בתוככם

25:9  ככל אשר אני מראה אתך בהר את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשה

25:10  ועשית ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו

25:11  וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית לו זר זהב סביב

25:12  ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית

25:13  ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב

25:14  והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם

25:15  בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו

25:16  ונתתה אל הארון את העדות אשר אתן אליך

25:17  ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו

25:18  ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת

25:19  יעשו כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשה את הכרובים על שני קצתיו

25:20  והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם אחד אל אחד אל הכפרת יהיו פני הכרובים

25:21  ונתתה את הכפרת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות

25:22  ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אתך אל בני ישראל

25:23  ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו

25:24  וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב

25:25  ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב

25:26  ועשית לו ארבע טבעות זהב ונתתה את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו

25:27  לעמת המסגרת תהיינה הטבעות בתים לבדים לשאת את השלחן

25:28  ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשאו בהם את השלחן

25:29  ועשית את קערתיו וכפתיו ומנקיתיו וקשתיו אשר יסכו בהם זהב טהור תעשה אתם

25:30  ונתתה על השלחן לחם פנים לפני תמיד

25:31  ועשית מנורת זהב טהור מקשה תעשה את המנורה ירכיה קניה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו

25:32  וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני

25:33  שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן תעשה לששת הקנים היצאים מן המנורה

25:34  ובמנורה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה

25:35  וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היוצאים מן המנורה

25:36  כפתריהם וקנותם ממנה יהיו כלה מקשה אחד זהב טהור

25:37  ועשית את נרתיה שבעה והעלית את נרתיה והאירו אל עבר פניה

25:38  ומלקחיה ומחתיתיה זהב טהור

25:39  ככר זהב טהור תעשה אתה ואת כל הכלים האלה

25:40  וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר

Chapter 26

26:1  ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חשב תעשה אתם

26:2  ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות

26:3  וחמש היריעות תהיינה חברות אחת אל אחת וחמש היריעות תהיינה חברות אחת אל אחת

26:4  ועשית ללאות תכלת על שפת היריעה האחת בקצה במחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקצונה במחברת השנית

26:5  חמשים ללאות תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאות תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבלות הללאות אחת אל אחת

26:6  ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעות אחת אל אחת בקרסים והיה המשכן אחד

26:7  ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעות היריעהת אתם

26:8  ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה היריעות

26:9  וחברת את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל

26:10  ועשית ללאות חמשים על שפת היריעה האחת הקצונה במחברת וחמשים ללאות תעשה על שפת היריעה החברת השנית

26:11  ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאות וחברת את האהל והיה אחד

26:12  וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח אל אחרי המשכן

26:13  והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח אל צדי המשכן מזה ומזה לכסותו

26:14  ועשית מכסה לאהל עורת אילים מאדמים ומכסה עורת תחשים מלמעלה

26:15  ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים

26:16  עשר אמות ארך הקרש האחד אמה וחצי האמה רחב הקרש האחד

26:17  שתי ידות לקרש האחד משלבות אחת אל אחת כן תעשה לכל קרשי המשכן

26:18  ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגבה תימנה

26:19  וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו

26:20  ולצלע המשכן השנית לפאת צפונה תעשה עשרים קרשים

26:21  וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד

26:22  ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים

26:23  ושני קרשים תעשה למקצעות המשכן בירכתים

26:24  והיו תאמים מלמטה יחדו יהיו תאמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעות יהיו

26:25  והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים לקרש האחד

26:26  ועשית בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד

26:27  וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה

26:28  והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה

26:29  ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחים וצפית את הבריחים זהב

26:30  והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראת בהר

26:31  ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשו אתה כרובים

26:32  ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף

26:33  ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים

26:34  ונתתה את הכפרת על ארון העדות בקדש הקדשים

26:35  ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנורה נכח השלחן על ירך המשכן תימנה ואת השלחן תתן על צלע צפונה ועשת מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קומתו ממנו קרנתיו וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב ושתי טבעות זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארון העדות אשר אועד לך שמה והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנו ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה

26:36  ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם

26:37  ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב טהור וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת

Chapter 27

27:1  ועשית מזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קומתו

27:2  ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיינה קרנתיו וצפית אתו נחשת

27:3  ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתיתיו לכל כליו תעשה נחשת

27:4  ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעות נחשת על ארבע קצתיו

27:5  ונתתה אתו תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח

27:6  ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת

27:7  והבאת את הבדים בטבעות והיו הבדים על שתי צלעות המזבח בשאת אתו

27:8  נבוב לוחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר וכן יעשו

27:9  ועשית את חצר המשכן לפאת נגבה תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באתה ארך לפאה האחת

27:10  ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת וויהם וחשקיהם כסף

27:11  וכן לפאת צפונה בארך קלעים מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת וויהם וחשקיהם לסף

27:12  ורחב החצר לפאת יםה קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה נחשת

27:13  ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה

27:14  חמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה נחשת

27:15  ולפאת השנית חמש עשרה אמה קלעים עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה נחשת

27:16  ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת

27:17  כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת

27:18  ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים באמה וקומה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת ועשית את

27:19  כל כלי המשכן בכל עבדתו ובכל יתדתיו וכל יתדות החצר נחשת ועשית בגדי תכלת וארגמן ותולעת שני לשדת בהם בקדש

27:20  ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד

27:21  באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתיכם מאת בני ישראל

Chapter 28

28:1  ואתה הקריב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהן לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן

28:2  ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת

28:3  ואתה תדבר אל כל חכם לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהן לי

28:4  ואלה הבגדים אשר יעשון חשן ואפוד ומעיל כיתנת תשבץ מצנפת ואבניט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהן לי

28:5  והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת התולעת השני ואת השש

28:6  ועשו את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב

28:7  שתי כתפות חברות יהיה לו על שני קצתיו יחבר

28:8  וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר

28:9  ולקחת את שתי אבני השהם ופתחת עליהן את שמות בני ישראל

28:10  ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם

28:11  מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמות בני ישראל מוסבת משבצות זהב תעשה אתם

28:12  ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד אבני זכרון הנה לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפתיו לזכרון

28:13  ועשית משבצות זהב

28:14  ושתי שרשרות זהב טהור מגבלות תעשה אתם מעשה עבות ונתתה את שרשרות העבתות על המשבצות

28:15  ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה האפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו

28:16  רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו

28:17  ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים טור אדם פטדה וברקת הטור האחד

28:18  והטור השני נפך ספיר ויהלם

28:19  והטור השלישי לשם שבו ואחלמה

28:20  והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה וישפה מוסבת משבצות זהב יהיו במלאתם

28:21  והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם פתוחי חתם איש על שמו תהיינה לשנים עשר שבט

28:22  ועשית על החשן שרשרות גבלות מעשה עבות זהב טהור

28:23  ועשית על החשן שתי משבצות זהב ושתי טבעות זהב ונתתה את הטבעות על קצות החשן

28:24  ונתתה את שתי עבתות הזהב על שתי הטבעות על קצות החשן

28:25  ואת שתי הקצות שתי העבתות תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפוד אל מול פניו

28:26  ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר על עבר האפוד ביתה

28:27  ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד

28:28  וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד

28:29  ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרון לפני יהוה תמידה ועשית את הארים ואת התמים

28:30  ונתתה על חשן המשפט את הארים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמידה

28:31  ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת

28:32  והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע

28:33  ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר על שוליו סביב ופעמוני זהב בתוכם סביב

28:34  פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב

28:35  והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות

28:36  ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה

28:37  ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה

28:38  והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנות קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה

28:39  ושבצת את הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבניט תעשה מעשה רקם

28:40  ולבני אהרן תעשה כיתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת

28:41  והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי

28:42  ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו

28:43  והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו

Chapter 29

29:1  וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילים שנים תמימם

29:2  ולחם מצות וחלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות סלת חטים תעשה אתם

29:3  ונתתה אתם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילים

29:4  ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים

29:5  ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכיתנת וחגרת אתו אבניט והלבשת אתו את המעיל ונתתה עליו את האפוד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפוד

29:6  ושמת המצנפת על ראשו ונתתה את נזר הקדש על המצנפת

29:7  ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו

29:8  ואת בניו תקריב והלבשתם כיתנת

29:9  וחגרת אתם אבנטים אהרן ובניו וחבשת להם מגבעות והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו

29:10  והקרבת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר

29:11  ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד

29:12  ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנות המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח

29:13  ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה

29:14  ואת בשר הפר ואת עורו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת היא

29:15  ואת האיל האחד תקח וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל

29:16  ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב

29:17  ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתתה על נתחיו ועל ראשו

29:18  והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחח אשה הוא ליהוה

29:19  ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל

29:20  ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנך אזן אהרן ועל תנך אזן בניו הימנית ועל בהון ידם הימנית ועל בהון רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב

29:22  ולקחת מן האיל החלב את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא

29:23  וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה

29:24  ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה

29:25  ולקחת אתם מידם והקטרת אתם המזבחה על העלה לריח ניחח אשה הוא ליהוה

29:26  ולקחת את החזה מאיל המלאים מאשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה

29:27  וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו

29:28  והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה ולקחת משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדשתו ואת בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו

29:29  ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בם ולמלא בם את ידם

29:30  שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבוא אל אהל מועד לשרת בקדש

29:31  ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקום קדוש

29:32  ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד

29:33  יאכלו אתם אשר כפר בם למלא בם את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם

29:34  ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא

29:35  ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתך שבעת ימים תמלא את ידם

29:36  ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו

29:37  שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש

29:38  וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד עלת תמיד

29:39  את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים

29:40  ועשרון סלת בלול בשמן כתית רבעית ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד

29:41  ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה לו ריח ניחח אשה ליהוה

29:42  עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לך שמה לדבר אליך שם

29:43  ונדרשתי שם לבני ישראל ונקדש בכבודי

29:44  וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי

29:45  ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים

29:46  וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם

Chapter 30

30:11  וידבר יהוה אל משה לאמר

30:12  כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם

30:13  זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש ושקל הקדש עשרים גרה הוא השקל תרומה ליהוה

30:14  כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתנו את תרומת יהוה

30:15  העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם

30:16  ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתתה אתו אל עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם

30:17  וידבר יהוה אל משה לאמר

30:18  ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתתה אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתתה שם מים

30:19  ורחץ ממנו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם

30:20  בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה

30:21  ירחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והיתה להם חקת עולם לו ולזרעו לדרתם

30:22  וידבר יהוה אל משה לאמר

30:23  ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמון בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים

30:24  וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין

30:25  ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה

30:26  ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדות

30:27  את השלחן ואת כל כליו את המנורה ואת כל כליה את מזבח הקטרת

30:28  ואת מזבח העלה ואת כל כליו את הכיור ואת כנו

30:29  וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש

30:30  ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי

30:31  ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם

30:32  על בשר אדם לא יוסך ובתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא וקדש יהיה לכם

30:33  איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו

30:34  וידבר יהוה אל משה לאמר קח לך סמים נטף ושחלת וחלבניה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה

30:35  ועשית אתו קטרת רקח מעשה רקח ממלחת טהור קדש

30:36  ושחקת ממנו הדק ונתתה ממנו לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם

30:37  והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לכם ליהוה

30:38  איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו

Chapter 31

31:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

31:2  ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה

31:3  ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה

31:4  ולחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת

31:5  ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה

31:6  ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתיך

31:7  את אהל מועד ואת הארון לעדות ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל

31:8  את השלחן ואת כל כליו את המנורה הטהרה ואת כל כליה את מזבח הקטרת

31:9  ואת מזבח העלה ואת כל כליו את הכיור ואת כנו

31:10  את בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן

31:11  את שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתיך יעשו

31:12  וידבר יהוה אל משה לאמר

31:13  ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות היא ביני ובינכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם

31:14  ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה

31:15  ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת

31:16  ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם

31:17  ביני ובין בני ישראל אות היא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש

31:18  ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני את שני לוחת העדות לוחת אבנים כתבים באצבע אלהים

Chapter 32

32:1  וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו

32:2  ויאמר אליהם אהרן פרקו את נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי

32:3  ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן

32:4  ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים

32:5  וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר

32:6  וישכמו ממחרת ויעלו עלות ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק

32:7  וידבר יהוה אל משה לאמר לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים

32:8  סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים

32:9  ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא

32:10  ועתה הניחה לי ויחר אפי בם ואכלם ואעשה אתך לגוי גדול ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ויתפלל משה בעד אהרן

32:11  ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחר אפך בעמך אשר הוצאת ממצרים בכח גדול ובזרוע נטויה

32:12  למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך

32:13  זכר לאברהם ליצחק וליעקב עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם הרבה ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלוה לעלם

32:14  וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו

32:15  ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחת העדות בידו לוחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים

32:16  והלוחת מעשה אלהים הם והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחת

32:17  וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה

32:18  ויאמר אין קול ענות גברה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע

32:19  ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ואת המחלות ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אתם בתחתית ההר

32:20  ויקח את העגל אשר עשו וישרפהו באש ויטחנהו עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל

32:21  ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה

32:22  ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי פרוע הוא

32:23  ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו

32:24  ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשליכהו באש ויצא העגל הזה

32:25  וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעו אהרן לשמצו בקומיהם

32:26  ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי

32:27  ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו ועברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו

32:28  ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש

32:29  ויאמר משה מלאו ידיכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה

32:30  ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפר בעד חטאתכם

32:31  וישב משה אל יהוה ויאמר הנה חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב

32:32  ועתה אם תשא חטאתם שא ואם אין מחני מספרך אשר כתבת

32:33  ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי

32:34  ועתה לך נחה את העם על אשר דברתי לך והנה מלאכי ילך לפניך וביום פקודי ופקדתי עליהם חטאתם

32:35  ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן

Chapter 33

33:1  וידבר יהוה אל משה לאמר לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה

33:2  ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי

33:3  אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך

33:4  וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו

33:5  ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתך ועתה הוריד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך

33:6  ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב

33:7  ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיו כל מבקשי יהוה יצאו אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה

33:8  והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה

33:9  והיה כבוא משה האהל ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה

33:10  וראו כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקםו כל העם והשתחוו איש פתח אהלו

33:11  ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימוש מתוך האהל

33:12  ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני

33:13  ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה

33:14  ויאמר פני ילכו והנחתי לך

33:15  ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה

33:16  ובמה יודע אפו כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלנו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה

33:17  ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם

33:18  ויאמר הראני נא את כבודך

33:19  ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם

33:20  ויאמר לא תוכל לראות פני כי לא יראני האדם וחי

33:21  ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור

33:22  והיה בעבר כבודי ושמתיך בנקירות הצור ושכתי כפי עליך עד עברי

33:23  והסרתי כפי וראית את אחרי ופני לא יראו

Chapter 34

34:1  ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לוחת אבנים כראישונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראישונים אשר שברת

34:2  והוי נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר

34:3  ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל יראה בכל ההר וגם הצאן ובקר אל ירעו אל מול ההר ההוא

34:4  ויפסל משה שני לוחת אבנים כראישונים וישכם בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לוחת אבנים

34:5  וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה

34:6  ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת

34:7  נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים

34:8  וימהר משה ויקד ארצה וישתחוי

34:9  ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו

34:10  ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך

34:11  שמור לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי

34:12  השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליו פן יהיה למוקש בקרבך

34:13  כי את מזבחתיהם תתצון ואת מצבתיהם תשברון ואשריהם תכרתון

34:14  כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא

34:15  פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו

34:16  ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן

34:17  אלהי מסכה לא תעשה לך

34:18  את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים

34:19  כל פטר רחם לי וכל מקניך תזכר פטר שור ושה

34:20  ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה ולא יראו פני ריקם

34:21  ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת

34:22  וחג שבעות תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסף תקופת השנה

34:23  שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון יהוה אלהי ישראל

34:24  כי אוריש גוים רבים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלותך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה

34:25  לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח

34:26  ראשית בכורי אדמתך תביא ביתה יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו

34:27  ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל

34:28  ויהי שם לפני יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלוחת את דברי הברית עשרת הדברים

34:29  ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחת העדות בידו ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו

34:30  וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו

34:31  ויקרא אליהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה וידבר משה אליהם

34:32  ואחרי כן נגשו אליו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני

34:33  ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה

34:34  ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את בל אשר יצוהו

34:35  וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו

Chapter 35

35:1  ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשות אתם

35:2  ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת

35:3  לא תבעירו אש בכל מושבתיכם ביום השבת

35:4  ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר

35:5  קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביא את תרומת יהוה זהב כסף ונחשת

35:6  תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים

35:7  ועורת אילם מאדמים ועורת תחשים ועצי שטים

35:8  ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים

35:9  ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן

35:10  וכל חכם לב בכם יבוא ועשה את כל אשר צוה יהוה

35:11  את המשכן ואת אהלו ואת מכסהו ואת קרסיו ואת קרשיו ואת בריחיו ואת עמדיו ואת אדניו

35:12  את הארון ואת בדיו ואת הכפרת ואת פרכת המסך

35:13  את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים

35:14  את מנורת המאור ואת כל כליה ואת שמן המאור

35:15  את מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן

35:16  את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו

35:17  את קלעי החצר ואת עמודיה ואת אדניה ואת מסך שער החצר

35:18  את יתדות המשכן ואת יתדות החצר ואת מיתריהם

35:19  את בגדי השרד לשרת בקדש ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן

35:20  ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה

35:21  ויביאו כל איש אשר נשאו לבו וכל איש אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש

35:22  ויביאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביא חח ונזם טבעת עגיל וכומז כל כלי זהב וכל אשר הניף תנופת זהב ליהוה

35:23  וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורת אילים מאדמים ועורת תחשים הביאו

35:24  וכל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים למלאכת העבדה הביאו

35:25  וכל אשה חכמת לב בידה טוה ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן ואת התולעת השני ואת השש

35:26  וכל הנשים אשר נשא לבהן אתהן בחכמה טוו את העזים

35:27  והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן

35:28  ואת הבשםים ואת שמן המאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים

35:29  וכל איש ואשה אשר נדב אתם לבם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה

35:30  ויאמר משה לבני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה

35:31  וימלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה

35:32  ולחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת

35:33  ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבות

35:34  ולהורות נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן

35:35  מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש וארג עשו כל המלאכה וחשבי מחשבות

Chapter 36

36:1  ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה בהם חכמה ותבונה לדעת לעשות את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה

36:2  ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרב אל המלאכה לעשות אתה

36:3  ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשות אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר

36:4  ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר הם עשים

36:5  וידברו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשות אתה

36:6  ויצו משה ויעברו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשה עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכל העם מהביא

36:7  והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותירו

36:8  ויעשו כל חכמי לב בעשי המלאכה את המשכן עשו עשר יריעות שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חשב עשה אתם

36:9  ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות

36:10  ויחבר את חמש היריעות אחת אל אחת וחמש היריעות חבר אחת אל אחת

36:11  ויעש ללאות תכלת על שפת היריעה האחת בקצה במחברת וכן עשה בשפת היריעה הקצונה במחברת השנית

36:12  חמשים ללאות עשה ביריעה האחת וחמשים ללאות עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבלות הללאות אחת אל אחת

36:13  ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את היריעות אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד

36:14  ויעש יריעות עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעות עשה אתם

36:15  ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה היריעות

36:16  ויחבר את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד

36:17  ויעש ללאות חמשים על שפת היריעה הקצונה במחברת וחמשים ללאות עשה על שפת היריעה החברת השנית

36:18  ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להיות אחד

36:19  ויעש מכסה לאהל עורת אילים מאדמים ומכסה עורת תחשים מלמעלה

36:20  ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים

36:21  עשר אמות ארך הקרש האחד אמה וחצי האמה רחב הקרש האחד

36:22  שתי ידות לקרש האחד משלבות אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן

36:23  ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגבה תימנה

36:24  וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו

36:25  ולצלע המשכן השנית לפאת צפונה עשה עשרים קרשים

36:26  וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד

36:27  ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים

36:28  ושני קרשים עשה למקצעות המשכן בירכתים

36:29  והיו תאמים מלמטה יחדו היו תאמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעות

36:30  והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד

36:31  ויעשו בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד

36:32  וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה

36:33  ויעש את הבריח התיכון לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה

36:34  ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתיהם עשה זהב בתים לבריחים ויצף את הבריחים זהב

36:35  ויעש פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרזבים

36:36  ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף

36:37  ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם

36:38  את עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת

Chapter 37

37:1  ויעש בצלאל את הארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו

37:2  ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב

37:3  ויצק לו ארבע טבעות זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית

37:4  ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב

37:5  ויבא את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם

37:6  ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו

37:7  ויעש שני כרובים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת

37:8  כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרובים משני קצתיו

37:9  והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם אחד אל אחד אל הכפרת היו פני הכרובים

37:10  ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו

37:11  ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב

37:12  ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב

37:13  ויצק ארבע טבעות זהב ויתן את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו

37:14  לעמת המסגרת היו הטבעות בתים לבדים לשאת את השלחן

37:15  ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן

37:16  ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יוסך בהם זהב טהור

37:17  ויעש את המנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורה ירכיה קניה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו

37:18  וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני

37:19  שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנורה

37:20  ובמנורה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה

37:21  וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה

37:22  כפתריהם וקנותם ממנה היו כלה מקשה אחד זהב טהור

37:23  ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתיתיה זהב טהור

37:24  ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה

37:25  ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קומתו ממנו היו קרנתיו

37:26  ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב

37:27  ושתי טבעות זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם

37:28  ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב

37:29  ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח

Chapter 38

38:1  ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב ושלש אמות קומתו

38:2  ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת

38:3  ויעש את כל כלי המזבח את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת המזלגות ואת המחתות כל כליו עשה נחשת

38:4  ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו

38:5  ויצק ארבע טבעות בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים

38:6  ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת

38:7  ויבא את הבדים בטבעות על צלעות המזבח לשאת אתו בהם נבוב לוחת עשה אתו

38:8  ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד

38:9  ויעש את החצר לפאת נגבה תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה

38:10  עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים ווי העמודים וחשקיהם כסף

38:11  ולפאת צפונה מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף

38:12  ולפאת ימה קלעים חמשים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמודים וחשקיהם כסף

38:13  ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה

38:14  קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה

38:15  ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה

38:16  כל קלעי החצר סביב שש משזר

38:17  והאדנים לעמודים נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף לכל עמודי החצר

38:18  ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר

38:19  ועמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף

38:20  וכל יתדות למשכן ולחצר סביב נחשת

38:21  אלה פקדי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן

38:22  ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה

38:23  ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש

38:24  כל זהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש

38:25  וכסף פקדי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות חמשה ושבעים שקל

38:26  בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

38:27  ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת האדנים למאת הככר ככר לאדן

38:28  ואת האלף ושבע המאות חמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם

38:29  ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל

38:30  ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר למזבח ואת כל כלי המזבח

38:31  ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדות המשכן ואת כל יתדות החצר סביב

Chapter 39

39:1  ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה

39:2  ויעשו את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר

39:3  וירקעו את פחי הזהב וקצצו פתלים לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך התולעת השני ובתוך השש מעשה חשב

39:4  כתפות עשה לו חברות על שני קצתיו חבר

39:5  וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה

39:6  ויעשו את אבני השהם מוסבת משבצות זהב מפתחות פתוחי חותם על שמות בני ישראל

39:7  וישמו אתם על כתפות האפוד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה

39:8  ויעשו את החשן מעשה חשב כמעשה האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר

39:9  רבוע היה כפול עשה את החשן זרת ארכו וזרת רחבו

39:10  וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד

39:11  והטור השני נפך ספיר ויהלם

39:12  והטור השלישי לשם שבו ואחלמה

39:13  והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם

39:14  והאבנים על שמות בני ישראל הנה שתים עשרה על שמותם פתוחי חותם איש על שמו לשנים עשר שבט

39:15  ויעשו על החשן שרשרות גבלות מעשה עבות זהב טהור

39:16  ויעשו שתי משבצות זהב ושתי טבעות זהב ויתנו את שתי הטבעות על שני קצות החשן

39:17  ויתנו את שתי עבתות הזהב על שתי הטבעות על קצות החשן

39:18  ואת שתי הקצות שתי העבתות נתנו על שתי המשבצות ויתנם על כתפות האפוד אל מול פניו

39:19  ויעשו שתי טבעות זהב וישמו על שני קצות החשן על שפתו אשר על עבר האפוד ביתה

39:20  ויעשו שתי טבעות זהב ויתנם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד

39:21  וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את הארים ואת התמים כאשר צוה יהוה את משה

39:22  ויעשו את המעיל מעשה ארג כליל תכלת

39:23  ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע

39:24  ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר

39:25  ויעשו פעמוני זהב טהור ויתנו את הפעמונים על שולי המעיל סביב בתוך הרמונים

39:26  פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה

39:27  ויעשו את הכיתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו

39:28  ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר

39:29  ואת האבניט שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה

39:30  ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה

39:31  ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה

39:32  ותכל כל עבדת המשכן אהל מועד ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה כן עשו

39:33  ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחיו עמדיו ואדניהם

39:34  ואת מכסה עורת האילים המאדמים ואת מכסה עורת התחשים ואת פרכת המסך

39:35  את ארון העדות ואת בדיו ואת הכפרת

39:36  את השלחן ואת כל כליו ואת לחם הפנים

39:37  את המנורה הטהרה ואת נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור

39:38  את מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל

39:39  את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו

39:40  את קלעי החצר ואת עמודיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריה ואת יתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד

39:41  את בגדי השרד לשרת בקדש ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן

39:42  ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה

39:43  וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה

Chapter 40

40:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

40:2  ביום החדש הראישון באחד לחדש תקים את המשכן אהל מועד

40:3  ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארון את הכפרת

40:4  והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנורה והעלית את נרתיה

40:5  ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדות ושמת את מסך הפתח למשכן

40:6  ונתתה את מזבח העלה לפני פתח המשכן אהל מועד

40:7  ונתתה את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח ונתתה שם מים

40:8  ושמת את החצר סביב ונתתה את מסך שער החצר

40:9  ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש

40:10  ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים

40:11  ומשחת את הכיור ואת כנו וקדשת אתו

40:12  והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים

40:13  והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי

40:14  ואת בניו תקריב והלבשתם כיתנות

40:15  ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להיות להם משחתם לכהנת עולם לדרתם

40:16  ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה

40:17  ויהי בחדש הראישון בשנה השנית לצאתם ממצרים באחד לחדש הוקם המשכן

40:18  ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמדיו

40:19  ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה

40:20  ויקח ויתן את העדות אל הארון וישם את הבדים על הארון ויתן את הכפרת על הארון מלמעלה

40:21  ויבא את הארון אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה

40:22  וישם את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפונה מחוץ לפרכת

40:23  ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה

40:24  וישם את המנורה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה

40:25  ויעל את הנרות לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה

40:26  וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת

40:27  ויקטר עליו קטרת סמים לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה

40:28  וישם את מסך הפתח למשכן

40:29  ואת מזבח העלה שם לפני פתח המשכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה

40:30  וישם את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שם מים לרחצה

40:31  וירחץ ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם

40:32  בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה

40:33  ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את כל המלאכה

40:34  ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן

40:35  ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן

40:36  ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם

40:37  ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלותו

40:38  כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה בו לילה לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם