SP - Numbers

Chapter 1

1:1  וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר

1:2  שאו את ראש . עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם

1:3  מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקד אתם לצבאתם אתה ואהרן

1:4  ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא

1:5  ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור

1:6  לשמעון שלמיאל בן צורישדי

1:7  ליהודה נחשון בן עמינדב

1:8  ליששכר נתנאל בן צוער

1:9  לזבולן אליאב בן חילן

1:10  לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור

1:11  לבנימים אבידן בן גדעני

1:12  לדן אחיעזר בן עמישדי

1:13  לאשר פגעיאל בן עכרן

1:14  לגד אליסף בן דעואל

1:15  לנפתלי אחירע בן עינן

1:16  אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבתם ראשי אלפי ישראל הם

1:17  ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות

1:18  ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחותם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם

1:19  כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני

1:20  ויהיו בני ראובן בכור ישראל תולדתם למשפחותם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:21  פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות

1:22  לבני שמעון תולדתם למשפחותם לבית אבתם פקדיהם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:23  פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות

1:24  לבני גד תולדתם למשפחותם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:25  פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים

1:26  לבני יהודה תולדתם למשפחותם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:27  פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות

1:28  לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:29  פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות

1:30  לבני זבולן תולדתם למשפחותם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:31  פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות

1:32  לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:33  פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות

1:34  לבני מנשה תולדתם למשפחותם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:35  פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים

1:36  לבני בנימים תולדתם למשפחותם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:37  פקדיהם למטה בנימים חמשה ושלשים אלף וארבע מאות

1:38  לבני דן תולדתם למשפחותם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:39  פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות

1:40  לבני אשר תולדתם למשפחותם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:41  פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות

1:42  לבני נפתלי תולדתם למשפחותם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:43  פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות

1:44  אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד למטה אחד למטה בית אבתם היו

1:45  ויהיו כל פקדי בני ישראל . לצבאתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל

1:46  ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

1:47  והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם

1:48  וידבר יהוה אל משה לאמר

1:49  אך את מטה הלוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל

1:50  ואתה הפקד את הלוים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו הם ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו

1:51  ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנות המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת

1:52  וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על ידו לצבאתם

1:53  והלוים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות

1:54  ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו

Chapter 2

2:1  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

2:2  איש על דגליו באתות לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו

2:3  והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב

2:4  וצבאו ופקדיו ארבעה ושבעים אלף ושש מאות

2:5  והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער

2:6  וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות

2:7  ומטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חילן

2:8  וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות

2:9  כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראישונה יסעו

2:10  דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור

2:11  וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות

2:12  והחנים עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי

2:13  וצבאו ופקדיו תשעה וחמשים אלף ושלש מאות

2:14  ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל

2:15  וצבאו ופקדיו חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים

2:16  כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו

2:17  ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם

2:18  דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד

2:19  וצבאו ופקדיו ארבעים אלף וחמש מאות

2:20  ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור

2:21  וצבאו ופקדיו שנים ושלשים אלף ומאתים

2:22  ומטה בנימים ונשיא לבני בנימים אבידן בן גדעני

2:23  וצבאו ופקדיו חמשה ושלשים אלף וארבע מאות

2:24  כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו

2:25  דגל מחנה דן צפונה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי

2:26  וצבאו ופקדיו שנים וששים אלף ושבע מאות

2:27  והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן

2:28  וצבאו ופקדיו אחד וארבעים אלף וחמש מאות

2:29  ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן

2:30  וצבאו ופקדיו שלשה וחמשים אלף וארבע מאות

2:31  כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם

2:32  אלה פקדי בני ישראל לבית אבתם כל פקדי המחנות לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

2:33  והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה

2:34  ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו

Chapter 3

3:1  ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני

3:2  ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר

3:3  אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן

3:4  וימת נדב ואביהוא . . בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם

3:5  וידבר יהוה אל משה לאמר

3:6  הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו

3:7  ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן

3:8  ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן

3:9  ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתנים נתנים הם לי מתוך בני ישראל

3:10  ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת

3:11  וידבר יהוה אל משה לאמר

3:12  ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל פדוייהם יהיו והיו לי הלוים

3:13  כי לי כל בכור ביום הכיתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה

3:14  וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר

3:15  פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחותם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם

3:16  ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוהו

3:17  ויהיו אלה בני לוי בשמותם גרשון קהת ומררי

3:18  ואלה שמות בני גרשון למשפחותם לבני ושמעי

3:19  ובני קהת למשפחותם עמרם ויצהר חברון ועזיאל

3:20  ובני מררי למשפחותם מחלי ומושי אלה הם משפחות הלוי לבית אבתם

3:21  לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשוני

3:22  פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות

3:23  משפחת הגרשוני אחרי המשכן יחנו ימה

3:24  ונשיא בית אב לגרשוני אליסף בן לאל

3:25  ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל ומכסהו ומסך פתח אהל מועד

3:26  וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו

3:27  ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברוני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי

3:28  במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש

3:29  משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה

3:30  ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל

3:31  ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתם

3:32  ונשיא נשיאי הלוים אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש

3:33  למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי

3:34  ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים

3:35  ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפונה

3:36  ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו

3:37  ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם

3:38  והחנים את פני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה אהרן ובניו שמרי משמרת הקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת

3:39  כל פקדי הלוים אשר פקד משה . על פי יהוה למשפחותם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף

3:40  ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכור זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמותם

3:41  ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל

3:42  ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל

3:43  ויהיו כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים

3:44  וידבר יהוה אל משה לאמר

3:45  קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה

3:46  ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכורי בני ישראל

3:47  ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל

3:48  ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם

3:49  ויקח משה את כסף הפדוים מאת העדפים על פדויי הלוים

3:50  מאת בכורי בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש

3:51  ויתן משה את כסף הפדוים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה

Chapter 4

4:1  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

4:2  נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם

4:3  מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד

4:4  זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים

4:5  ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורידו את פרכת המסך וכסו בה את ארון העדות

4:6  ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו עליו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו

4:7  ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפות ואת המנקיות ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה

4:8  ופרשו עליהם כסוי בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו . בדיו

4:9  ולקחו בגד תכלת וכסו את מנורת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתיתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם

4:10  ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט

4:11  ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו

4:12  ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בהם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אתם במכסה עור תחש ונתנו על המוט

4:13  ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן

4:14  ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתות את המזלגות ואת היעים ואת המזרקות כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו ולקחו בגד ארגמן וכסו את הכיור ואת כנו ונתנו אתם אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט

4:15  וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משאי בני קהת באהל מועד

4:16  ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו

4:17  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

4:18  אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים

4:19  זאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אתם איש . על עבדתו ועל משאו

4:20  ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו

4:21  וידבר יהוה אל משה לאמר

4:22  נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחותם

4:23  מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקד אתם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד

4:24  זאת עבדת משפחת הגרשוני לעבד ולמשא

4:25  ונשאו את יריעות המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד

4:26  ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו

4:27  על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשוני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עליהם במשמרת את כל משאם

4:28  זאת עבדת משפחת בני הגרשוני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן

4:29  בני מררי למשפחותם לבית אבתם תפקד אתם

4:30  מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד

4:31  וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו

4:32  ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמות תפקדו את כל כלי משמרת משאם

4:33  זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן

4:34  ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם לבית אבתם

4:35  מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד

4:36  ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים ושבע מאות וחמשים

4:37  אלה פקדי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה

4:38  ופקדי בני גרשון למשפחתם לבית אבתם

4:39  מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד

4:40  ויהיו פקדיהם למשפחותם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים

4:41  אלה פקדי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה

4:42  ופקדי משפחת בני מררי למשפחותם לבית אבתם

4:43  מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד

4:44  ויהיו פקדיהם למשפחותם שלשת אלפים ומאתים

4:45  אלה פקדי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה

4:46  כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחותם לבית אבתם

4:47  מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד

4:48  ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים

4:49  על פי יהוה פקד אתם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו כאשר צוה יהוה את משה

Chapter 5

5:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

5:2  צוה את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש

5:3  מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם

5:4  ויעשו כן בני ישראל וישלחו אתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל

5:5  וידבר יהוה אל משה לאמר

5:6  דבר אל בני ישראל לאמר איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההיא

5:7  והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו

5:8  ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו

5:9  וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה

5:10  ואיש את קדשיו לו יהיה ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה

5:11  וידבר יהוה אל משה לאמר

5:12  דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל

5:13  ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והיא לא נתפשה

5:14  ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה

5:15  והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי מנחת קנאת היא מנחת זכרון מזכרת עון

5:16  והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה

5:17  ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים

5:18  והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת היא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים

5:19  והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה

5:20  ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך

5:21  והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אתך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבא

5:22  ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבת בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן

5:23  וכתב את האלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים

5:24  והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים

5:25  ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח

5:26  והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים

5:27  והשקה את המים והיה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה

5:28  ואם לא נטמאה האשה וטהרה היא ונקתה ונזרעה זרע

5:29  זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה

5:30  או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת

5:31  ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה

Chapter 6

6:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

6:2  דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה

6:3  מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משארת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל

6:4  כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל

6:5  כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימים אשר יזיר ליהוה קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו

6:6  כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבוא

6:7  לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במותם כי נזר אלהיו על ראשו

6:8  כל ימי נזרו קדוש הוא ליהוה

6:9  וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו

6:10  וביום השמיני יביא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד

6:11  ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא

6:12  והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראישונים יפלו כי טמא נזרו

6:13  וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד

6:14  והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים

6:15  וסל מצות סלת חלות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם

6:16  והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו

6:17  ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו

6:18  וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים

6:19  ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחרי התגלחו את נזרו

6:20  והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן יהיה על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין

6:21  זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו

6:22  וידבר יהוה אל משה לאמר

6:23  דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמר להם

6:24  יברכך יהוה וישמרך

6:25  יאיר יהוה פניו אליך ויחנך

6:26  ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום

6:27  ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם

Chapter 7

7:1  ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם

7:2  ויקרבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטות הם העמדים על הפקדים

7:3  ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלות צב ושנים עשר בקר עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד ויקרבו אתם לפני המשכן

7:4  ויאמר יהוה אל משה לאמר

7:5  קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אתם אל הלוים איש כפי עבדתו

7:6  ויקח משה את העגלות ואת הבקר ויתן אתם אל הלוים

7:7  את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם

7:8  ואת ארבע העגלות ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן

7:9  ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עליהם בכתף ישאו

7:10  ויקריבו הנשיאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאים את קרבנם לפני המזבח

7:11  ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח

7:12  ויהי המקריב ביום הראישון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה

7:13  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:14  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:15  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:16  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:17  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב

7:18  ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר

7:19  הקריב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:20  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:21  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:22  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:23  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער

7:24  ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חילן

7:25  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:26  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:27  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:28  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:29  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חילן

7:30  ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור

7:31  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:32  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:33  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:34  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:35  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור

7:36  ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי

7:37  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:38  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:39  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:40  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:41  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי

7:42  ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל

7:43  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:44  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:45  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:46  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:47  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל

7:48  ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד

7:49  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:50  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:51  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:52  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:53  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד

7:54  ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור

7:55  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:56  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:57  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:58  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:59  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור

7:60  ביום התשעי נשיא לבני בנימים אבידן בן גדעני

7:61  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:62  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:63  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:64  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:65  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני

7:66  ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי

7:67  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:68  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:69  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:70  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:71  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי

7:72  ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן

7:73  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:74  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:75  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:76  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:77  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן

7:78  ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן

7:79  וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:80  כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:81  פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה

7:82  ושעיר עזים אחד לחטאת

7:83  ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן

7:84  זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה

7:85  שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש

7:86  כפות זהב שתים עשרה מלאות קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה

7:87  כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילים שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת

7:88  וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילים ששים עתודים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו

7:89  ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארון העדות מבין שני הכרבים וידבר אליו

Chapter 8

8:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

8:2  דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות

8:3  ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה

8:4  וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכיה ועד פרחיה מקשה היא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנורה

8:5  וידבר יהוה אל משה לאמר

8:6  קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם

8:7  וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו

8:8  ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת

8:9  והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל

8:10  והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים

8:11  והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה

8:12  והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים

8:13  והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה

8:14  והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים

8:15  ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את עבדת אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה

8:16  כי נתנים נתנים הם לי מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם . בבני ישראל לקחתי אתם לי

8:17  כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכיתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי

8:18  ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל

8:19  ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש

8:20  ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל

8:21  ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם

8:22  ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם

8:23  וידבר יהוה אל משה לאמר

8:24  זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד

8:25  ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד

8:26  ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם

Chapter 9

9:1  וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראישון לאמר

9:2  ויעשו בני ישראל את הפסח במועדיו

9:3  בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים יעשו אתו במועדיו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו

9:4  וידבר משה אל בני ישראל לעשות הפסח

9:5  ויעשו את הפסח בראישון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל

9:6  ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא

9:7  ויאמרו האנשים ההם אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במועדיו בתוך בני ישראל

9:8  ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם

9:9  וידבר יהוה אל משה לאמר

9:10  דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה

9:11  בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו

9:12  לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו

9:13  ואיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במועדיו חטאו ישא האיש ההוא

9:14  וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטיו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ

9:15  וביום הוקם את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדות ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר

9:16  כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה

9:17  ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל

9:18  על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו

9:19  ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו

9:20  ויש אשר יהיה הענן ימים במספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו

9:21  ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו

9:22  או יומים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלותו יסעו

9:23  על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה

Chapter 10

10:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

10:2  עשה לך שתי חצצרות כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות

10:3  ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד

10:4  ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל

10:5  ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה

10:6  ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים צפונה תרועה יתקעו למסעיהם

10:7  ובהקהל את הקהל תתקעו ולא תריעו

10:8  ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם

10:9  וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם

10:10  וביום שמחתיכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרות על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני יהוה אלהיכם אני יהוה אלהיכם וידבר יהוה אל משה לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה בנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת ראו נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת לזרעם אחריהם

10:11  ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדות

10:12  ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פראן

10:13  ויסעו בראישונה על פי יהוה ביד משה

10:14  ויסע דגל מחנה בני יהודה בראישונה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב

10:15  ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער

10:16  ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חילן

10:17  והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן

10:18  ונסע דגל מחנה בני ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור

10:19  ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי

10:20  ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל

10:21  ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם

10:22  ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד

10:23  ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור

10:24  ועל צבא מטה בני בנימים אבידן בן גדעוני

10:25  ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנות לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי

10:26  ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן

10:27  ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן

10:28  אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו

10:29  ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לך אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל

10:30  ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך

10:31  ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתינו במדבר והיית לנו לעינים

10:32  והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והיטבנו לך

10:33  ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה

10:34  וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה

10:35  ויהי בנסע הארון ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך

10:36  ובמנוחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל

Chapter 11

11:1  ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה

11:2  ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש

11:3  ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה

11:4  והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר

11:5  זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשואים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים

11:6  ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו

11:7  והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח

11:8  שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדוכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן

11:9  וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו

11:10  וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע

11:11  ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשים את משא כל העם הזה עלי

11:12  האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק אל האדמה אשר נשבעת לאבתיו

11:13  מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכל

11:14  לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני

11:15  ואם ככה אתה עשה לי הרגני נא הרג ואם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי

11:16  ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך

11:17  וירדתי ודברתי עמך שם והצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך

11:18  ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם

11:19  לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום

11:20  עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרה יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים

11:21  ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים

11:22  הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם

11:23  ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא

11:24  ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל

11:25  וירד יהוה בענן וידבר אליו ויצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יאספו

11:26  וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והם בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה

11:27  וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומודד מתנבאים במחנה

11:28  ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם

11:29  ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם

11:30  ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל

11:31  ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוי מן הים ויטש אל המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבת המחנה וכאמתים על פני הארץ

11:32  ויקם . העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל היום המחרת ויאספו את השלוי הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שחוט סביבת המחנה

11:33  הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד

11:34  ויקרא . שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים

11:35  מקברות התאוה נסעו העם החצרות ויהיו בחצרות

Chapter 12

12:1  ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח .

12:2  ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלוא גם בנו דבר וישמע יהוה . .

12:3  והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה

12:4  ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם . . .

12:5  וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל . ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם

12:6  ויאמר . . שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו התודע ובחלום אדבר בו

12:7  לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא

12:8  פה אל פה אדבר בו בממראה ולא בחידת ותמונת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה

12:9  ויחר אף יהוה בם וילך

12:10  והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת

12:11  ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשית עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו

12:12  אל נא תהיה כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו

12:13  ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה

12:14  ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף

12:15  ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסעו עד האספה מרים

12:16  ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פראן ויאמר משה לבני ישראל באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת ויקרבו אל משה ויאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפדו לנו את הארץ וישיבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן וייטב בעיני משה

Chapter 13

13:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

13:2  שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלח כל נשיא בהם

13:3  וישלח אתם משה ממדבר פראן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל הם

13:4  ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור

13:5  למטה שמעון שפט בן חורי

13:6  למטה יהודה כלב בן יפנה

13:7  למטה יששכר יגאל בן יוסף

13:8  למטה אפרים יהושע בן נון

13:9  למטה בנימים פלטי בן רפוא

13:10  למטה זבולן גדיאל בן סודי

13:11  למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי

13:12  למטה דן עמיאל בן גמלי

13:13  למטה אשר סתור בן מיכאל

13:14  למטה נפתלי נחבי בן ופסי

13:15  למטה גד גואל בן מיכי

13:16  אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ . ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע

13:17  וישלח אתם . לתור את ארץ כנען ויאמר אליהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר

13:18  וראיתם את הארץ . מה היא ואת העם הישב עליה החזק הוא . הרפא . המעט הוא אם רב .

13:19  ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה היא אם רעה . ומה הערים אשר הוא ישב בהן המבחנים אך מבצרים

13:20  ומה הארץ השמנה היא אם רזה . היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם . מפרי הארץ והימים ימי בכרות ענבים

13:21  וילכו ויבאו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבוא חמתה

13:22  ויעלו בנגב ויבאו עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילדי ענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים

13:23  ויבאו עד נחל אשכול . . ויכרתו משם זמרה ואשכל ענבים אחד . וישאו במוט בשנים ומן הרמונים ומן התאנים

13:24  למקום ההוא קראו נחל אשכל על אדות האשכל אשר כרתו משם בני ישראל

13:25  וישבו מתור את הארץ מקץ ארבעים יום

13:26  וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פראן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ

13:27  ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה

13:28  אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות וגדלות מאד וגם ילדי ענק ראינו שם

13:29  עמלק ישב בארץ הנגב והחתי והחוי והיבוסי והאמרי ישב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן

13:30  ויהס כלב את העם על משה ויאמר לו עלה נעלה וירשנו אתה כי יכל נכל לה

13:31  והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו

13:32  ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת ישביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות

13:33  ושם ראינו את הנפלים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם וירגנו בני ישראל באהליהם ויאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו אנה אנחנו עלים ואחינו המיסו את לבבנו לאמר עם גדול ורב ממנו וערים גדלות ובצרות בשמים וגם בני ענקים ראינו שם ויאמר משה לבני ישראל לא תערצון ולא תיראון מהם יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה ובדבר הזה אינכם מאמנים ביהוה אלהיכם ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום להחנתכם באש לילה להראתכם בדרך אשר תלכו בה וענן יומם

Chapter 14

14:1  ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבך העם בלילה ההוא

14:2  וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו

14:3  ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה

14:4  ויאמרו איש אל אחיו נתן ראש ונשוב מצרימה

14:5  ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל

14:6  ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם

14:7  ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד

14:8  אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש

14:9  אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם

14:10  ויאמרו כל העדה לרגם אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל

14:11  ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמנו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו

14:12  אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך ואת בית אביך לגוי גדול ועצום ממנו

14:13  ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו

14:14  ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עליהם ובעמוד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה

14:15  והמת את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר

14:16  מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר

14:17  ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר

14:18  יהוה ארך אפים ורב חסד ואמת נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים

14:19  סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה

14:20  ויאמר יהוה סלחתי כדבריך

14:21  ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ

14:22  כי כל האנשים הראים את כבודי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי

14:23  אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם וכל מנאצי לא יראוה

14:24  ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והבאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יירשנה

14:25  והעמלקי והכנעני ישב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף

14:26  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

14:27  עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר הם מלנים עלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלנים עלי שמעתי

14:28  אמר אליהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם

14:29  במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלנתם עלי

14:30  אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון

14:31  וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והבאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה

14:32  ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה

14:33  ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנתיכם עד תם פגריכם במדבר

14:34  במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי

14:35  אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימותו

14:36  והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילנו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ

14:37  וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה

14:38  ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ

14:39  וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד

14:40  וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו ויאמר יהוה אל משה אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם

14:41  ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והיא לא תצליח

14:42  אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם

14:43  כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם

14:44  ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה

14:45  וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא לקראתם וירדפו אתם כאשר תעשינה הדברים ויכום ויכתום עד חרמה וישבו אל המחנה

Chapter 15

15:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

15:2  דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם

15:3  ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או נדבה או במועדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן

15:4  והקריב המקריב את קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן

15:5  ויין לנסך רבעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד

15:6  או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלול בשמן שלשית ההין

15:7  ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה

15:8  וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה

15:9  והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין

15:10  ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה

15:11  ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים

15:12  כמספרם אשר תעשו ככה תעשו לאחד במספרם

15:13  כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה

15:14  וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה

15:15  הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה

15:16  תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם

15:17  וידבר יהוה אל משה לאמר

15:18  דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה

15:19  והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה

15:20  ראשית ערסתיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה

15:21  מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם

15:22  וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה

15:23  את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה למן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם

15:24  והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת

15:25  וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה היא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם

15:26  ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה

15:27  ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת

15:28  וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו

15:29  האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה

15:30  והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה

15:31  כי דבר יהוה בזה ואת מצותיו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה

15:32  ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת

15:33  ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה

15:34  ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו

15:35  ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגמו אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה

15:36  ויוציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה

15:37  ויאמר יהוה אל משה לאמר

15:38  דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציציות על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת

15:39  והיו לכם לציציות וראיתם אתם וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם

15:40  למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם

15:41  אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם

Chapter 16

16:1  ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בן ראובן

16:2  ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם

16:3  ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה

16:4  וישמע משה ויפל על פניו

16:5  וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר ויודע יהוה את אשר לו ואת הקדוש יקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו

16:6  זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו

16:7  ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי

16:8  ויאמר משה אל קרח . . שמעו נא בני לוי

16:9  המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם

16:10  ויקריב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה

16:11  לכן אתה וכל עדתך הנועדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלנו עליו

16:12  וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה

16:13  המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר

16:14  אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הבאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה

16:15  ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם

16:16  ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר

16:17  וקחו איש מחתתו ונתתם עליהן קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו

16:18  ויקחו איש מחתתו ויתנו בהן אש וישמו עליהן קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן

16:19  ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה

16:20  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

16:21  הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע

16:22  ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות לכל הבשר האיש האחד יחטא ועל כל העדה תקצף

16:23  וידבר יהוה אל משה לאמר

16:24  דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם

16:25  ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל

16:26  וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם

16:27  ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם

16:28  ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי

16:29  אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני

16:30  ואם בריה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה

16:31  ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם

16:32  ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש

16:33  וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל

16:34  וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקולם כי אמרו פן תבלענו הארץ

16:35  ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את חמשים ומאתים איש מקרבי הקטרת

Chapter 17

17:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

17:2  אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו

17:3  את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקועי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו והיו לאות לבני ישראל

17:4  ויקח אלעזר בן אהרן הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעם צפוי למזבח

17:5  זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו

17:6  וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה

17:7  ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה

17:8  ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד

17:9  וידבר יהוה אל משה לאמר

17:10  הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם

17:11  ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והלך מהר אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף

17:12  ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם

17:13  ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה . .

17:14  ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח

17:15  וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה

17:16  וידבר יהוה אל משה לאמר

17:17  דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאיהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו

17:18  ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבתם

17:19  והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לך שמה

17:20  והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלנים עליכם

17:21  וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם

17:22  וינח משה את המטות לפני יהוה באהל העדות

17:23  ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים

17:24  ויוצא משה את כל המטות מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו

17:25  ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלנותם מעלי ולא ימותו

17:26  ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה

17:27  ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו

17:28  כל הקרב הקרב אל משכן יהוה יומת האם תמנו לגוע

Chapter 18

18:1  ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם

18:2  וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות

18:3  ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם

18:4  ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם

18:5  ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל

18:6  ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד

18:7  ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת

18:8  וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם

18:9  זה יהיה לך מקדשי הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר יאשמו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך

18:10  בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך

18:11  וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו

18:12  כל חלב יצהר וכל חלב תירש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים

18:13  בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו

18:14  כל חרם בישראל לך יהיה

18:15  כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה

18:16  ופדיו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא

18:17  אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה ריח ניחח ליהוה

18:18  ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה

18:19  כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך

18:20  ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל

18:21  ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד

18:22  ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות

18:23  ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה

18:24  כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה

18:25  וידבר יהוה אל משה לאמר

18:26  ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם . כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתיכם והרמתם ממנו את תרומת יהוה מעשר מן המעשר

18:27  ונחשב לכם תרומתיכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב

18:28  כן תרימו גם אתם את תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן

18:29  מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו

18:30  ואמרת אליהם בהרמכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים . כתבואת . גרן וכתבואת . יקב

18:31  ואכלתם אתו בכל מקום אתם ובתיכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד

18:32  ולא תשאו עליו חטא בהרמכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו

Chapter 19

19:1  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

19:2  זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום ואשר לא עלה עליה עול

19:3  ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו

19:4  ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים

19:5  ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף

19:6  ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה

19:7  וכבס בגדיו הכהן ורחץ את בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב

19:8  והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ את בשרו במים וטמא עד הערב

19:9  ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא

19:10  וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם

19:11  הנגע במת לכל נפש אדם יטמא שבעת ימים

19:12  הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי וטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר

19:13  כל הנגע במת בנפש אדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההיא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו

19:14  וזאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים

19:15  וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא

19:16  וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים

19:17  ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתנו עליו מים חיים אל כלי

19:18  ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל . הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר

19:19  והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב

19:20  והאיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא

19:21  והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב

19:22  וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב

Chapter 20

20:1  ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראישון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם

20:2  ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן

20:3  וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולוי גוענו בגוע אחינו לפני יהוה

20:4  ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו

20:5  ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות

20:6  ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם

20:7  וידבר יהוה אל משה לאמר

20:8  קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם

20:9  ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו

20:10  ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוצא לכם מים

20:11  וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם

20:12  ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם

20:13  הם מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם ויאמר משה אדני יהוה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך אעברה נא ואראה את הארץ הטובה . אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ויאמר יהוה אל משה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה אל ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה וצוי את יהושע בן נון וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את הארץ אשר תראה וידבר יהוה אל משה לאמר רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר אכל תשברו מאתם בכםף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם

20:14  וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו

20:15  וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים ויריעו לנו המצרים ולאבתינו

20:16  ונצעק אל יהוה וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך

20:17  נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך

20:18  ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך

20:19  ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם ממימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעבר

20:20  ויאמר לא תעבר . . . . . ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה

20:21  וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבולו ויט ישראל מעליו

20:22  ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר

20:23  ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר

20:24  יאסף אהרן אל עמו כי לא יבוא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה

20:25  קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר

20:26  והפשטת את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף וימת שם

20:27  ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלהו אל הר ההר לעיני כל העדה

20:28  ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר

20:29  ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל

Chapter 21

21:1  וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי

21:2  וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם

21:3  וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני בידו ויחרם אתם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה

21:4  ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך

21:5  וידבר העם באלהים ובמשה למה הוצאתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל

21:6  וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם יומת עם רב מישראל

21:7  ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם

21:8  ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרוף ושים אתו על הנס והיה כל הנשך וראה אתו וחי

21:9  ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את האיש והביט אל נחש הנחשת וחי

21:10  ויסעו בני ישראל ויחנו באבות

21:11  ויסעו מאבות ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב מזרח השמש

21:12  ויאמר יהוה אל משה אל תצור את מואב ואל תתגר בם . כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה משם נסעו ויחנו בנחל זרד

21:13  וידבר יהוה אל משה לאמר אתה עבר היום את גבול מואב את ער וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה ויסעו מנחל זרד ויחנו בעבר ארנן אשר על המדבר היוצא מגבול האמרי כי ארנן גבול מואב בין מואב ובין האמרי

21:14  על כן יאמר בספר מלחמות יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנן

21:15  אשר הנחלם ואשר נטה לשבת עיר ונשען לגבול מואב

21:16  ומשם בארה היא הבאר אשר אמר יהוה אל משה אספה לי את העם ואתן להם מים

21:17  אז ישר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה

21:18  באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק ובמשענתם ממדבר מתנה

21:19  וממתנה נחלאל ומנחלאל במות

21:20  ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה הנשקפה על פני הישמון

21:21  ויאמר יהוה אל משה קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש . . . והתגר בו מלחמה היום הזה החל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעו את שמעך ורגזו וחלו מפניך וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי דברי שלום לאמר

21:22  אעברה בארצך בדרך המלך אלך לא אסור ימין ושמאל לא אטה בשדה ובכרם אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער . . . .

21:23  ולא נתן סיחון את ישראל עבר בגבולו ויאמר יהוה אל משה ראה החלתי תת לפניך את סיחון ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו ויאסף סיחון את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יחצה וילחם בישראל

21:24  ויכהו ישראל ואת בניו ואת כל עמו לפי חרב ויירשו את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון

21:25  ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה

21:26  כי חשבון עיר סיחון מלך האמרי היא והוא הנלחם במלך מואב הראישון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן

21:27  על כן יאמרו המשלים באי חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון

21:28  כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון אכלה ער מואב בעלי במות ארנן

21:29  אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פלטים ובנתיו בשבי למלך האמרי סיחון

21:30  ונרם אבדה חשבון עד דיבון ונשים עד הנפח אש על מידבא

21:31  וישב ישראל בערי האמרי

21:32  וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויורשו את האמרי אשר שם

21:33  ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי

21:34  ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון

21:35  ויכו אתו ואת . . כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו

Chapter 22

22:1  ויסעו בני ישראל ויחנו בערבת מואב מעבר לירדן יריחו

22:2  וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי

22:3  ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל

22:4  ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחך הקהל הזה את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא

22:5  וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתרה אשר על הנהר ארץ בני עמון לקרא לו לאמר הן עם יצא ממצרים והנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממולי

22:6  ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואת אשר תאר ויאר

22:7  וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמיהם בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו . דברי בלק

22:8  ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם

22:9  ויבא אלהים אל בלעם ויאמר . מה האנשים האלה עמך

22:10  ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי .

22:11  הן עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ . . . ועתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו . .

22:12  ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם . ולא תאר את העם כי ברוך הוא

22:13  ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם

22:14  ויקמו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו . מאן בלעם הלך עמנו

22:15  ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה

22:16  ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור . . אל נא תמנע מהלך אלי

22:17  כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה . ולכה נא קבה לי את העם הזה

22:18  ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדלה .

22:19  ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי . . . . .

22:20  ויבא מלאך אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים . קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה

22:21  ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב

22:22  ויחר אף יהוה כי הלך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו

22:23  ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטותה הדרך

22:24  ויעמד מלאך יהוה במשעל הכרמים גדר מזה וגדר מזה

22:25  ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכותה

22:26  ויסף מלאך יהוה עבר ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל

22:27  ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל

22:28  ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר אל בלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים

22:29  ויאמר בלעם לאתון כי התעללתי בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך

22:30  ותאמר האתון אל בלעם הלא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה הסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא

22:31  ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויקד וישתחוי לאפיו

22:32  ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטנך . כי הרע דרכך לנגדי

22:33  ותראני האתון ותט מלפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתך הכיתי ואתה החייתי

22:34  ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי

22:35  ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תשמר תדבר וילך בלעם עם שרי בלק

22:36  וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול

22:37  ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך

22:38  ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפיי אתו אשמר לדבר

22:39  וילך בלעם עם בלק ויבאהו קרית חצות

22:40  ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו

22:41  ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם

Chapter 23

23:1  ויאמר בלעם אל בלק עשה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים

23:2  ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח

23:3  ויאמר בלעם אל בלק התיצב על עלתיך ואלכה . אולי יקרא אלהים לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך . . . . . . . . . שפי

23:4  וימצא מלאך אלהים את בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעלה פר ואיל במזבח

23:5  וישם מלאך יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר

23:6  וישב אליו והנה נצב על עלתיו הוא וכל שרי מואב

23:7  וישא משלו ויאמר . מארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל

23:8  מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה

23:9  כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב

23:10  מי מנה עפר יעקב ומי ספר . מרבעת ישראל תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו

23:11  ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברוך

23:12  ויען ויאמר הלוא את אשר ישים יהוה בפיי אתו אשמר לדבר

23:13  ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר . תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם

23:14  ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן . שבעה מזבחות ויעל פר ואיל במזבח

23:15  ויאמר . אל בלק התיצב . על עלתיך ואנכי אקרא כה

23:16  ויקרא מלאך יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר

23:17  ויבא אליו והנה נצב על עלתיו ושרי מואב אתו ויאמר אליו בלק מה דבר יהוה

23:18  וישא משלו ויאמר קומה בלק ושמעה האזינה עדי בנו צפור

23:19  לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה דבר ולא יקימנה

23:20  הן לברך לקחתי אברך ולא אשיבנה

23:21  לא אביט עון ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו

23:22  אל מוציאם ממצרים כתעפת ראם לו

23:23  כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל

23:24  הן עם כלביה יקום וכאריה יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה

23:25  ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו וגם ברוך לא תברכנו

23:26  ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל הדבר אשר ידבר האלהים אתו אעשה

23:27  ויאמר בלק אל בלעם לך נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם

23:28  ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישמון

23:29  ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים

23:30  ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל פר ואיל אל המזבח

Chapter 24

24:1  וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת הנחשים . . . וישת אל המדבר פניו

24:2  וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים

24:3  וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בעור ונאם הגבר שתם העין

24:4  . . . . אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עין

24:5  מה טבו אהליך יעקב ומשכנתיך ישראל

24:6  כנחלים נטוים כגנות עלי נהר כאהלים נטה יהוה כארזים עלי מים

24:7  יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מגוג מלכו ותנשא מלכותו

24:8  אל נחהו ממצרים כתעפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ .

24:9  כרע שכב כאריה וכלביה מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור

24:10  ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתי לך והנה ברכת ברוך זה שלש רגלים

24:11  ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד

24:12  ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר

24:13  אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אלי אתו אדברה

24:14  ועתה הנני הלך לעמי לך ואעיצך את אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים

24:15  וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בעור ונאם הגבר שתם העין

24:16  נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים

24:17  אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת

24:18  והיה אדום ירשה והיה ירשה עשו איביו וישראל עשה חיל

24:19  וירד מיעקב והאביד שריד מעיר

24:20  וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עד יאבד

24:21  וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך

24:22  כי אם יהיה לבער קין עד . מאשור תשבך

24:23  וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל

24:24  יוציאם מיד כתים וענו אשור ויענו עבר וגם הוא עד יאבד

24:25  ויקם בלעם וילך וישב למקומו וגם בלק הלך לדרכו

Chapter 25

25:1  וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב

25:2  ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן

25:3  ויצמד מבני ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל

25:4  ויאמר יהוה אל משה . . . אמר ויהרגו את האנשים הנצמדים לבעל פעור וישב חרון אף יהוה מישראל

25:5  ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש את אנשיו הנצמדים לבעל פעור

25:6  והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והם בכים פתח אהל מועד

25:7  וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו

25:8  ויבא אחרי איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל

25:9  ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף

25:10  וידבר יהוה אל משה לאמר

25:11  פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי

25:12  לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום

25:13  והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל

25:14  ושם האיש הישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני

25:15  ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמת בית אב במדין הוא

25:16  וידבר יהוה אל משה לאמר . . . .

25:17  צררו את המדינים והכיתם אתם

25:18  כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת . נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור

25:19  ויהי אחר המגפה

Chapter 26

26:1  וידבר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר

26:2  שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל

26:3  וידבר משה ואלעזר . . הכהן אתם בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר

26:4  מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים

26:5  ראובן בכור ישראל ובני ראובן . חנוך משפחת החנוכי לפלוא משפחת הפלואי

26:6  לחצרון משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי

26:7  אלה משפחות הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים

26:8  בני פלוא אליאב

26:9  ובני אליאב נמואל דתן ואבירם הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר . הועדו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהועדתם על יהוה

26:10  ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם הארץ . . במות העדה באכל האש את קרח ואת חמשים ומאתים איש . . ויהיו לנס

26:11  ובני קרח לא מתו

26:12  בני שמעון למשפחת השמעוני לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני

26:13  לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי

26:14  אלה משפחות השמעוני . שנים ועשרים אלף ומאתים

26:15  בני גד למשפחותם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני

26:16  לאזני משפחת האזני לעדי משפחת העדי

26:17  לארודי משפחת הארודי לארולי משפחת הארולי

26:18  אלה משפחות . גד לפקדיהם ארבעים . אלף וחמש מאות

26:19  בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען

26:20  ויהיו בני יהודה למשפחותם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי

26:21  ויהיו בני פרץ לחצרון משפחת החצרוני לחמואל משפחת החמואלי

26:22  אלה משפחות יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות

26:23  בני יששכר למשפחותם לתולע משפחת התולעי לפואה משפחת הפואי

26:24  לישוב משפחת הישובי לשמרון משפחת השמרוני

26:25  אלה משפחות יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות

26:26  בני זבולן למשפחותם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלוני ליחלאל משפחת היחלאלי

26:27  אלה משפחות זבולן לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות

26:28  בני יוסף למשפחותם מנשה ואפרים

26:29  בני מנשה . למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד . משפחת הגלעדי

26:30  אלה בני גלעד אחיעזר משפחת האחיעזרי וחלק משפחת החלקי

26:31  ואשרואל משפחת האשרואלי ושכם משפחת השכמי

26:32  ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי

26:33  וצלפחד בן חפר לא היה לו בנים כי אם בנות . ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה

26:34  אלה משפחות מנשה לפקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות

26:35  ואלה בני אפרים למשפחותם לשותלח משפחת השותלחי לבכר משפחת הבכרי לתחם משפחת התחמי

26:36  אלה בני שותלח לעדן משפחת העדני

26:37  אלה משפחות בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחותם

26:38  בני בנימים למשפחותם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי

26:39  לשופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי

26:40  . . . . . לארד משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי

26:41  אלה בני בנימים למשפחותם לפקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות

26:42  ואלה בני דן למשפחותם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחות דן למשפחותם

26:43  כל משפחות השוחמי ופקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות

26:44  בני אשר למשפחותם לימנה משפחת הימני לישוה משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי

26:45  . . לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי

26:46  ושם בת אשר שרח

26:47  אלה משפחות בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות

26:48  בני נפתלי למשפחותם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני

26:49  ליצר משפחת היצרי לשלום משפחת השלומי

26:50  אלה משפחות נפתלי למשפחותם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות

26:51  אלה פקדי בני ישראל שש מאות אלף ואלף ושבע מאות ושלשים

26:52  וידבר יהוה אל משה לאמר

26:53  לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות

26:54  לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו

26:55  אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם יתנחלו

26:56  על פי הגורל יחלק נחלתו בין רב למעט

26:57  ואלה פקדי הלוים למשפחותם לגרשון משפחת הגרשוני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי

26:58  אלה משפחות בני לוי משפחת הלבני ומשפחת החברוני ומשפחת המחלי ומשפחת הקרחי ומשפחת המושי וקהת הוליד את עמרם

26:59  ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם

26:60  ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר

26:61  וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה

26:62  ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל

26:63  אלה פקדי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן יריחו

26:64  ובאלה לא היה איש מפקדי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני

26:65  כי אמר יהוה להם מות ימותו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון

Chapter 27

27:1  ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה

27:2  ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה פתח אהל מועד לאמר

27:3  אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת אבינו ובנים לא היו לו

27:4  למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנו לנו אחזת נחלה בתוך אחי אבינו

27:5  ויקרב משה את משפטן לפני יהוה

27:6  וידבר יהוה אל משה לאמר

27:7  כן בנות צלפחד דברות נתן תתן להן אחזת נחלה בתוך אחי אביהן והעברת את נחלת אביהן להן

27:8  ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו ונתתם את נחלתו לבתו

27:9  ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו

27:10  ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו

27:11  ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו ויירש אתו והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה

27:12  וידבר יהוה אל משה לאמר עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל

27:13  וראית אתה ונאספת אל עמך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך

27:14  אשר מריתם את פי במדבר צן במריבת העדה להקדשני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן

27:15  וידבר משה אל יהוה לאמר

27:16  יפקד יהוה אלהי הרוחות לכל הבשר איש על העדה

27:17  אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה

27:18  ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון האיש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו

27:19  והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן . . ולפני כל העדה וצוית אתו לעיניהם

27:20  ונתתה מהודך עליו ולמען ישמעון כל עדת בני ישראל

27:21  ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט הארים לפני יהוה על פיהו יצא ועל פיהו יבוא הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה .

27:22  ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע . . ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה

27:23  ויסמך את ידו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה ויאמר . אליו עיניך הראות את אשר עשה יהוה לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה לא תיראם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם

Chapter 28

28:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

28:2  צוה את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדיו

28:3  ואמרת להם זה האש אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלת תמיד

28:4  את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים

28:5  ועשרית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן . רביעת ההין

28:6  עלת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה

28:7  ונסכו רבעית ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה

28:8  ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה

28:9  וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו

28:10  עלת שבת בשבת על עלת התמיד ונסכיהם

28:11  ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם

28:12  ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד

28:13  ועשרון עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה

28:14  ונסכיהם חצי ההין יין לפר האחד ושלשית ההין לאיל ורביעת ההין לכבש האחד יין זאת עלת החדש בחדשו לחדשי השנה

28:15  ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשו ונסכיהם

28:16  בחדש הראישון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה

28:17  ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות תאכלו

28:18  ביום הראישון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו

28:19  והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם

28:20  ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו

28:21  ועשרון עשרון . לכבש האחד לשבעת הכבשים

28:22  ושעיר עזים אחד לחטאת . לכפר עליכם

28:23  מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה

28:24  כאלה ליום תעשו שבעת הימים לחם אשה לריח ניחח ליהוה על עלת התמיד יעשו ונסכיהם

28:25  וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו

28:26  ביום הבכרים בהקרבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו

28:27  והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד . כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם

28:28  ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד ושני עשרנים לאיל האחד

28:29  ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים

28:30  ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם

28:31  מלבד עלת התמיד ומנחתה תעשו . תמימם יהיו לכם ונסכיהם

Chapter 29

29:1  ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם

29:2  ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם

29:3  ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל

29:4  ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים

29:5  ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם

29:6  מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיה כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה

29:7  ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו

29:8  והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם

29:9  ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל האחד

29:10  ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים

29:11  ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיה

29:12  ובחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים

29:13  והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו לכם

29:14  ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר הפרים ושני עשרנים לאיל האחד לשני האילים

29:15  ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר הכבשים ונסכיהם

29:16  ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה

29:17  וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם

29:18  ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט

29:19  ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה

29:20  וביום השלישי פרים עשתי עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם

29:21  ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט

29:22  ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה

29:23  וביום הרביעי פרים עשרה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם

29:24  ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט

29:25  ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה

29:26  וביום החמישי פרים תשעה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם

29:27  ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט

29:28  ושעיר עזים אחד לחטאת . . . מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה

29:29  וביום הששי פרים שמנה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם

29:30  ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט

29:31  ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה

29:32  וביום השביעי פרים שבעה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם

29:33  ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט

29:34  ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה

29:35  וביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו

29:36  והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם

29:37  ומנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט

29:38  ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה

29:39  אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם

Chapter 30

30:1  ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה

30:2  וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה

30:3  איש . כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דבריו ככל היצא מפיו יעשה

30:4  ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה

30:5  ושמע אביה את נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה . ואסריה אשר אסרה על נפשה יקומו

30:6  ואם . הנא יניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקומו ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה

30:7  ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה

30:8  ושמע אישה . . ביום שמעו והחריש לה . וקמו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה יקמו

30:9  ואם ביום שמע אישה יניא אתה והפר את . נדריה . אשר עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה

30:10  ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה

30:11  ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה

30:12  ושמע אישה והחריש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסריה אשר אסרה על נפשה יקומו

30:13  ואם הפר יפיר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקומו אישה הפרם ויהוה יסלח לה

30:14  כל נדר וכל שבעת אסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפירנו

30:15  ואם החריש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החריש לה ביום שמעו

30:16  ואם הפר יפיר אתם אחרי . שמעו ונשא את עונו

30:17  אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו ובין אב לבתו בנעריה בבית אביה

Chapter 31

31:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

31:2  נקם . נקמת בני ישראל מאת המדינים ואחר תאסף אל עמך

31:3  וידבר משה אל העם . . לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין

31:4  אלף למטה אלף למטה לכל מטות . ישראל תשלחו לצבא

31:5  וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה . . . . שנים עשר אלף חלוצי צבא

31:6  וישלח אתם משה אלף למטה . . לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרת התרועה בידו

31:7  ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר

31:8  ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב

31:9  וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקניהם ואת כל חילם בזזו

31:10  ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש

31:11  ויקחו את כל השלל ואת כל המלקח באדם ובבהמה

31:12  ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל כל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן יריחו

31:13  ויצא משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה

31:14  ויקצף משה על פקדי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה

31:15  ויאמר אליהם משה למה החייתם כל נקבה

31:16  הנה הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה

31:17  ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו

31:18  וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם

31:19  ואתם חנו לכם מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל הנגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביתכם

31:20  וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו ויאמר משה אל אלעזר הכהן אמר אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת ואת הברזל ואת הבדיל ואת העופרת כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה

31:21  ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה

31:22  אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת ואת הברזל ואת הבדיל ואת העופרת

31:23  כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים . . .

31:24  וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה

31:25  ויאמר יהוה אל משה לאמר

31:26  שא את ראש המלקח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה

31:27  וחצית את המלקח בין תפשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה

31:28  והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחת נפש מחמש מאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן ומכל הבהמה

31:29  ממחציתם תקח ונתתה לאלעזר הכהן את תרומת יהוה

31:30  וממחצית בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן . . . ומכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה

31:31  ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה

31:32  ויהי המלקח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים

31:33  ובקר שנים ושבעים אלף

31:34  וחמרים אחד וששים אלף

31:35  ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף

31:36  ותהי המחצה חלק היוצאים בצבא מספר צאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות

31:37  ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמשה ושבעים

31:38  ובקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים

31:39  וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים

31:40  ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש

31:41  ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה

31:42  וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים

31:43  ותהי מחצית העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות

31:44  ובקר ששה ושלשים אלף

31:45  וחמרים שלשים אלף וחמש מאות

31:46  ונפש אדם ששה עשר אלף

31:47  ויקח משה ממחצית בני ישראל את אחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם אל הלוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את

31:48  משה ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות . . .

31:49  ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש

31:50  ונקריב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה

31:51  ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה

31:52  ויהי . זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף ושבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות

31:53  אנשי הצבא בזזו איש לו

31:54  ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה

Chapter 32

32:1  ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה

32:2  ויבאו בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר

32:3  עטרות ודיבון ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבמה ונבו ובעון

32:4  הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה

32:5  ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה ואל תעברנו את הירדן

32:6  ויאמר משה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה

32:7  ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה

32:8  כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ

32:9  ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה

32:10  ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר

32:11  אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי

32:12  בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה

32:13  ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה

32:14  והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה על ישראל

32:15  כי תשובון מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה

32:16  ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקנינו פה וערים לטפנו

32:17  ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ

32:18  לא נשוב אל בתינו עד התנחלו בני ישראל איש את נחלתו

32:19  כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר לירדן מזרחה

32:20  ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה

32:21  ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו

32:22  ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשובון והייתם נקוים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה

32:23  ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתיכם אשר תמצא אתכם

32:24  בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם והיוצא מפיכם תעשון

32:25  ויאמרו בני . . ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה

32:26  טפנו ונשינו ומקנינו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד

32:27  ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר

32:28  ויצו להם משה את אלעזר . . הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל

32:29  ויאמר משה אליהם אם יעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה

32:30  ואם לא יעברו חלוצים אתכם . . . . . . . . . ונאחזו בתוככם . . בארץ כנען .

32:31  ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה

32:32  אנחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן

32:33  ויתן להם משה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה בן יוסף את ממלכת סיחון מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן ארץ לעריה בגבולת ערי הארץ סביב

32:34  ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערער

32:35  ואת עטרות שפים ואת יעזר ויגבהה

32:36  ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרות צאן

32:37  ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קריתים

32:38  ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמות את שמות הערים אשר בנו

32:39  וילכו בני מכיר בן מנשה . . גלעדה וילכדוה ויורישו את האמרי אשר בה

32:40  ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה

32:41  ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותים ויקרא אתהן חות יאיר

32:42  ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו

Chapter 33

33:1  אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן

33:2  ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם

33:3  ויסעו מרעמסס בחדש הראישון בחמשה עשר יום לחדש הראישון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים

33:4  ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים

33:5  ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכות

33:6  ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר

33:7  ויסעו מאתם וישבו על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל

33:8  ויסעו מפי החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה

33:9  ויסעו ממרה ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם

33:10  ויסעו מאילים ויחנו על ים סוף

33:11  ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין

33:12  ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה

33:13  ויסעו מדפקה ויחנו באליש

33:14  ויסעו מאליש ויחנו ברפדים ולא היה שם מים לעם לשתות

33:15  ויסעו מרפדים ויחנו במדבר סיני

33:16  ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאוה

33:17  ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצרות

33:18  ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה

33:19  ויסעו מרתמה ויחנו ברמון פרץ

33:20  ויסעו מרמון פרץ ויחנו בלבונה

33:21  ויסעו מלבונה ויחנו ברסה

33:22  ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה

33:23  ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר

33:24  ויסעו מהר שפר

33:25  ויחנו בחרדה ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת

33:26  ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת

33:27  ויסעו מתחת ויחנו בתרח

33:28  ויסעו מתרח ויחנו במתקה

33:29  ויסעו ממתקה ויחנו בחשמונה

33:30  ויסעו מחשמונה ויחנו במסרות

33:31  ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן

33:32  ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגדה

33:33  ויסעו מחר הגדגדה ויחנו ביטבתה

33:34  ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה

33:35  ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר

33:36  ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צן היא קדש

33:37  ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום

33:38  ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש

33:39  ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר

33:40  וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבוא בני ישראל

33:41  ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמונה

33:42  ויסעו מצלמונה ויחנו בפינן

33:43  ויסעו מפינן ויחנו באבות

33:44  ויסעו מאבות ויחנו בעיי העברים בגבול מואב

33:45  ויסעו מעיים ויחנו בדיבון גד

33:46  ויסעו מדיבון גד ויחנו בעלמון דבלתימה

33:47  ויסעו מעלמון דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו

33:48  ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן יריחו

33:49  ויחנו על הירדן מבית הישמות עד אבל שטים בערבת מואב

33:50  וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר

33:51  דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען

33:52  והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכותם תאבדו ואת כל במתם תשמידו

33:53  והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה

33:54  והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבה את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שם הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו

33:55  ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנים בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה

33:56  והיה כאשר דמיתי לעשות להם כן אעשה לכם

Chapter 34

34:1  וידבר יהוה אל משה לאמר

34:2  צוי את בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם באים אל ארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה

34:3  והיה לכם פאת נגבה ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגבה מקצה ים המלח קדמה

34:4  ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוציאתו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמונה

34:5  ונסב הגבול מעצמונה נחל מצרים והיה תוצאתו הים

34:6  וגבול ימה יהיה לכם הים הגדול יגבל זה יהיה לכם גבול ימה

34:7  וזה יהיה לכם גבול צפונה מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר

34:8  ומהר ההר תתאו לבוא חמתה והיה תוצאתו הגבול צדדה

34:9  ויצא הגבול זפרנה והיה תוצאתו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפונה

34:10  והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה

34:11  וירד הגבול משפמה הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה אל כתף ים כנרת קדמה

34:12  וירד הגבול הירדנה והיה תוצאתו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב

34:13  ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה

34:14  כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם

34:15  שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן יריחו קדמה מזרחה

34:16  וידבר יהוה אל משה לאמר

34:17  אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון

34:18  ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ

34:19  ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה

34:20  למטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד

34:21  למטה בנימים אלדד בן כסלן

34:22  למטה בני דן נשיא בקי בן יגלי

34:23  לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חנאל בן אפוד

34:24  למטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן

34:25  ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך

34:26  ולמטה בני יששכר נשיא פלטאל בן עזן

34:27  ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי

34:28  ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד

34:29  אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען

Chapter 35

35:1  וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר

35:2  צוי את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים

35:3  והיו הערים . להם לשבת ומגרשיהן יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם

35:4  ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר החוצה אלף אמה סביב

35:5  ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגבה אלפים באמה ואת פאת ימה אלפים באמה ואת פאת צפונה אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה לכם מגרשי הערים

35:6  ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה הרצח ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר

35:7  כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן

35:8  והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחל יתן מעריו ללוים

35:9  וידבר יהוה אל משה לאמר

35:10  דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען

35:11  והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה הרצח מכה נפש בשגגה

35:12  והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט

35:13  והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם

35:14  את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה

35:15  לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה

35:16  ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח

35:17  ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח

35:18  ואם בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת . . . רצח הוא מות יומת הרצח

35:19  גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו

35:20  ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו . . בצדיה וימת

35:21  או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא . . . גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו

35:22  ואם בפתע בלא איבה הדיפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה

35:23  או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו

35:24  ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה

35:25  והצילו העדה את המכה מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול אשר משח אתו בשמן הקדש

35:26  ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה

35:27  ומצא אתו גאל הדם . . מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם

35:28  כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרצח אל ארץ אחזתו

35:29  והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם

35:30  כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות

35:31  ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת

35:32  ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן הגדול

35:33  ולא תחניפו את הארץ אשר אתם ישבים בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו

35:34  ולא תטמאו את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל

Chapter 36

36:1  ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני . . . הנשיאים ראשי האבות לבני ישראל

36:2  ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו

36:3  והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגורל נחלתנו יגרע

36:4  ואם יהיה היובל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

36:5  ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים

36:6  זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם . תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהן תהיינה לנשים

36:7  ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל

36:8  וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש את נחלת אבתיו

36:9  ולא תסב נחלה ממטה אל מטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל

36:10  כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד

36:11  ותהיינה מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים

36:12  ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן

36:13  אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן יריחו