SPVar - Genesis

Chapter 1

1:1  בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ

1:2  והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים

1:3  ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור

1:4  וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך

1:5  ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד

1:6  ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים

1:7  ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן

1:8  ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני

1:9  ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן

1:10  ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב

1:11  ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן

1:12  ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב

1:13  ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי

1:14  ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ולהבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתות ולמועדים ולימים ושנים

1:15  והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן

1:16  ויעש אלהים את שני המאורות הגדלים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים

1:17  ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ

1:18  ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב

1:19  ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי

1:20  ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעפף על הארץ על פני רקיע השמים

1:21  ויברא אלהים את התנינים הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב

1:22  ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירבה בארץ

1:23  ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי

1:24  ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחית הארץ למינה ויהי כן

1:25  ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב

1:26  ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ

1:27  ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם

1:28  ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל החיה הרמשת על הארץ

1:29  ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל עץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה

1:30  ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל הרמש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן

1:31  וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי

Chapter 2

2:1  ויכלו השמים והארץ וכל צבאם

2:2  ויכל אלהים ביום הששי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה

2:3  ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות

2:4  אלה תולדת השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים שמימ וארץ

2:5  וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה

2:6  ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה

2:7  ויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי אדם לנפש חיה

2:8  ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר

2:9  ויצמח יהוה אלהים מן האדמה את כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע

2:10  ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים

2:11  שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב

2:12  וזהב הארץ ההיא טוב מאד שם הבדלח ואבן השהם

2:13  ושם הנהר השני גיחון הוא הסבב את כל ארץ כוש

2:14  ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת

2:15  ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה

2:16  ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל

2:17  ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות

2:18  ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו

2:19  ויצר יהוה אלהים עוד מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו

2:20  ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו

2:21  ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה

2:22  ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם

2:23  ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאישה לקחה זאת

2:24  על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיה משניהמ לבשר אחד

2:25  ויהיו שניהם ערמים אדם ואשתו ולא יתבששו

Chapter 3

3:1  והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן

3:2  ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל

3:3  ומפרי העץ הזה אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון

3:4  ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון

3:5  כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע

3:6  ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכלו

3:7  ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערמם הם ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגרות

3:8  וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא אדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן

3:9  ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איד

3:10  ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי ואחבא

3:11  ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת

3:12  ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל

3:13  ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשיתי ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל

3:14  ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך

3:15  ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב

3:16  ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצבון תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך

3:17  ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך

3:18  וקוץ ודרדר תצמח לך ואכלת את עשב השדה

3:19  בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפרך תשוב

3:20  ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי

3:21  ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כיתנת עור וילבשם

3:22  ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם

3:23  וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם

3:24  ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים

Chapter 4

4:1  והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה

4:2  ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה

4:3  ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה

4:4  והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלביהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו

4:5  ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו

4:6  ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך

4:7  הלוא אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו

4:8  ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה השדה ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו

4:9  ויאמר יהוה אל קין איה הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי

4:10  ויאמר מה עשית קול דם אחיך צעק אלי מן האדמה

4:11  ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דם אחיך מידך

4:12  כי תעבד את האדמה לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ

4:13  ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא

4:14  הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני

4:15  ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו

4:16  ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נד קדמת עדן

4:17  וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא את שם העיר כשם בנו חנוך

4:18  ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחיאל ומחיאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך

4:19  ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה

4:20  ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה

4:21  ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנר ועגב

4:22  וצלה גם היא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה

4:23  ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזינה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי

4:24  כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה

4:25  וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ויקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין

4:26  ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז החל לקרא בשם יהוה

Chapter 5

5:1  זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו

5:2  זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם

5:3  ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת

5:4  ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:5  ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת

5:6  ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש

5:7  ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:8  ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת

5:9  ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן

5:10  ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:11  ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת

5:12  ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל

5:13  ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:14  ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת

5:15  ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד

5:16  ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:17  ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת

5:18  ויחי ירד שתים וששים שנה ויולד את חנוך

5:19  ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך חמש ושמנים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:20  ויהיו כל ימי ירד שבע וארבעימ שנה ושמנה מאות שנה וימת

5:21  ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח

5:22  ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:23  ויהיו כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה

5:24  ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים

5:25  ויחי מתושלח שבע וששים שנה ויולד את למך

5:26  ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:27  ויהיו כל ימי מתושלח עשרים שנה ושבע מאות שנה וימת

5:28  ויחי למך שלש וחמשים שנה ויולד בן

5:29  ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה

5:30  ויחי למך אחרי הולידו את נח שש מאות שנה ויולד בנים ובנות

5:31  ויהיו כל ימי למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה וימת

5:32  ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד את שם את חם ואת יפת

Chapter 6

6:1  ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם

6:2  ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו

6:3  ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה

6:4  והנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם ויולידו להם הם הגברים אשר מעולם אנשי השם

6:5  וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום

6:6  וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו

6:7  ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם

6:8  ונח מצא חן בעיני יהוה

6:9  אלה תולדת נח נח איש צדיק ותמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח

6:10  ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת

6:11  ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס

6:12  וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ

6:13  ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ

6:14  עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר

6:15  וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה והמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה

6:16  צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה

6:17  ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ להשחית כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע

6:18  והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך

6:19  ומכל החיה ומכל הבשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה והיה מן

6:20  העוף למינהו ומן הבהמה למינה ומכל אשר רמש על האדמה למיניהם שנים מכל יבאו אליך להחיות

6:21  ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה

6:22  ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה

Chapter 7

7:1  ויאמר אלהים אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה

7:2  מכל הבהמה הטהרה תקח לך שבעה שבעה זכר ונקבה ומן הבהמה אשר לא טהרה היא שנים שנים זכר

7:3  ונקבה וגם מעוף השמים המהור שבעה שבעה זכר ונקבה להחיות זרע על פני כל הארץ

7:4  כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה

7:5  ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה

7:6  ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ

7:7  ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול

7:8  מן הבהמה הטהרה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף ומכל אשר רמש על האדמה

7:9  שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה יהוה את נח

7:10  ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ

7:11  בשנת השש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו

7:12  ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה

7:13  בעצם היום הזה בא נח שם חם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה

7:14  הם וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף

7:15  ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל בשר אשר בו רוח חיים

7:16  והבאים זכר ונקבה זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו

7:17  ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ

7:18  ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים

7:19  והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים

7:20  חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים

7:21  ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם

7:22  כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו

7:23  וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה

7:24  ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום

Chapter 8

8:1  ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים

8:2  ויסכרו מעינות תהום וארבות השמים ויכל הגשם מן השמים

8:3  וישבו המים מעל הארץ הלכו ושבו ויחסרו המים מקץ חמשים ומאת יום

8:4  ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי הררט

8:5  והמים היו הלכו וחסרו עד חדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים

8:6  ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה

8:7  וישלח את הערב ויצא יצא ושב עד יבשת המים מעל הארץ

8:8  וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה

8:9  ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח את ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה

8:10  ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה

8:11  ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלי זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ

8:12  ויחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שובה אליו עוד

8:13  ויהי באחת ושש מאות שנה בראישון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה

8:14  ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ

8:15  וידבר אלהים אל נח לאמר

8:16  צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך

8:17  וכל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ

8:18  ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו

8:19  וכל החיה וכל העוף וכל הרמש הרמש על הארץ למשפחותיהם יצאו מן התבה

8:20  ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלות במזבח

8:21  וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אוסף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי

8:22  עד כל ימי הארץ זרע וקציר קר וחם קיץ וחרף יומם ולילה לא ישבתו

Chapter 9

9:1  ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ

9:2  ומראכם וחתתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתתיו

9:3  כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את הכל

9:4  אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו

9:5  ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חי אדרשנו מיד האדם מיד איש ואחיו אדרש את נפש האדם

9:6  שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם

9:7  ואתם פרו ורבו ושרצו בארץ ורבו בה

9:8  ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר

9:9  ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם

9:10  ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף ובבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ

9:11  והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת עוד כל בשר ממי המבול ולא יהיה עוד המבול להשחית הארץ

9:12  ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם לדרת עולם

9:13  את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ

9:14  והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן

9:15  וזכרתי את בריתי אשר ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול להשחית כל בשר

9:16  והיתה הקשת בענן וראיתה לאזכרה ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש החיה בכל בשר אשר על הארץ

9:17  ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ

9:18  ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם חם ויפת וחם הוא אבי כנען

9:19  שלשה אלה בני נח מאלה נפצה כל הארץ

9:20  ויחל נח איש האדמה ויטע כרם

9:21  וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו

9:22  וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ

9:23  ויקח שם ויפת את השמלה וישמו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו

9:24  ויקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן

9:25  ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו

9:26  ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו

9:27  יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו

9:28  ויחי נח אחרי המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה

9:29  ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת

Chapter 10

10:1  ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחרי המבול

10:2  בני יפת גמר ומגוג מדי ויון תובל ומשך ותירס

10:3  ובני גמר אשכנז ריפת ותגרמה

10:4  ובני יון אליש ותרשיש כתים ודודנים

10:5  מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם איש ללשנו למשפחותם בגויהם

10:6  ובני חם כוש ומצרים פוט וכנען

10:7  ובני כוש סבא וחוילה סבתה ורעמה וסבתכה ובני רעמה שבא ודדן

10:8  וכוש הוליד את נמרוד הוא החל להיות גבור בארץ

10:9  הוא היה גבור ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרוד גבור ציד לפני יהוה

10:10  ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער

10:11  מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבות עיר ואת כלח

10:12  ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדלה

10:13  ומצרים ילד את לדים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים

10:14  ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים

10:15  וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת

10:16  ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי

10:17  ואת החוי ואת הערוקי ואת הסיני

10:18  ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצה משפחת הכנעני

10:19  ויהי גבול הכנעני מנהר מצרים עד הנהר הגדול פרת ועד הים האחרון

10:20  אלה בני חם למשפחתם ללשנותם בארצותם לגויהם

10:21  ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול

10:22  בני שם עילם ואשור וארפכשד ולד וארם

10:23  ובני ארם עוץ וחויל גתר ומשא

10:24  וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר

10:25  לעבר ילדו שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן

10:26  ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח

10:27  ואת הדורם ואת איזל ואת דקלה

10:28  ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא

10:29  ואת אפר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן

10:30  ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם

10:31  אלה בני שם למשפחותם ללשנותם בארצותם לגויהם

10:32  אלה משפחות בני נח לתולדתם בגויהם מאלה נפרדו איי הגוים בארץ אחרי המבול

Chapter 11

11:1  ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים

11:2  ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם

11:3  ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר

11:4  ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ

11:5  וירד יהוה לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם

11:6  ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמנו לעשות

11:7  הבה נרדה ונבלה שם שפתים אשר לא ישמע איש את שפת רעהו

11:8  ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות את העיר ואת המגדל

11:9  על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה את שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ

11:10  אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחרי המבול

11:11  ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי שם שש מאות שנה וימת

11:12  וארפכשד חי חמש ושלשים ומאת שנה ויולד את שלח

11:13  ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים ושלש מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי ארפכשד שמנה ושלשים שנה וארבע מאות שנה וימת

11:14  ויחי שלח שלשים שנה ומאת שנה ויולד את עבר

11:15  ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים ושלש מאות שנה ויולד בנים ובנות ויחיו כל ימי שלח שלש ושלשים שנה וארבע מאות שנה וימת

11:16  ויחי עבר ארבע ושלשים ומאת שנה ויולד את פלג

11:17  ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שבעים שנה ומאתים שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי עבר ארבע שנימ וארבע מאות שנה וימת

11:18  ויחי פלנ שלשימ שנה ומאת שנה ויולד את רעו

11:19  ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאת שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי פלג תשע ושלשים ומאתים שנה וימת

11:20  ויחי רעו שתים ושלשים ומאת שנה ויולד את שרוג

11:21  ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאת שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי רעו תשע ושלשים ומאתים שנה וימת

11:22  ויחי שרוג שלשים שנה ומאת שנה ויולד את נחור

11:23  ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאת שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי שרוג שלשים שנה ומאתים שנה וימת

11:24  ויחי נחור תשע ושבעים שנה ויולד את תרח

11:25  ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע שנים וששים שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי נחור שמנה וארבעים שנה ומאת שנה וימת

11:26  ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן

11:27  אלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט

11:28  וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים

11:29  ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה

11:30  ותהי שרי עקרה אין לה ילד

11:31  ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי ואת מלכה כלותו אשת אברם ונחור בניו ויוצא אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם

11:32  ויהיו ימי תרח חמש שנים וארבעים ומאת שנה וימת תרח בחרן

Chapter 12

12:1  ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך

12:2  ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והוי ברכה

12:3  ואברך מברכיך ומקלליך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה

12:4  וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן

12:5  ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען

12:6  ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורא והכנעני אז בארץ

12:7  וירא יהוה אל אברם ויאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו

12:8  ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלו בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה

12:9  ויסע אברם הלך ונסע הנגבה

12:10  ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ

12:11  ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה אתי

12:12  והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתיך יחיו

12:13  אמרי נא אחתי אתי למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך

12:14  ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד

12:15  ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה

12:16  ולאברם הייטב בעבורה ויהי לו צאן ובקר מקנה כבד מאד ועבדים ושפחות וחמרים ואתנות וגמלים

12:17  וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם

12:18  ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא

12:19  ולמה אמרת אחתי היא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך

12:20  ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ולוט עמו

Chapter 13

13:1  ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה

13:2  ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב

13:3  וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי

13:4  אל מקום המזבח אשר עשה שם בראישונה ויקרא שם אברם בשם יהוה

13:5  וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים

13:6  ולא נשאה אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו

13:7  ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישבים בארץ

13:8  ויאמר אברם אל לוט אל נא תהיה מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו

13:9  הלוא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאלה והימינה ואם הימינה והשמאלה

13:10  וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלו משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צערה

13:11  ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו

13:12  אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם

13:13  ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד

13:14  ויהוה אמר אל אברם אחר הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה

13:15  כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם

13:16  ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה

13:17  קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה

13:18  ויאהל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה

Chapter 14

14:1  ויהי בימי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים

14:2  עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער

14:3  כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח

14:4  שתים עשרה שנה עבדו את כדר לעמר ובשלש עשרה שנה מרדו

14:5  ובארבע עשרה שנה בא כדר לעמר והמלכים אשר אתו ויכו את הרפאים בעשתרות קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים

14:6  ואת החרי בהררי שעיר עד איל פראן אשר על המדבר

14:7  וישבו ויבאו אל עין משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצון תמר

14:8  ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבאים ומלך בלע היא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים

14:9  את כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה

14:10  ועמק השדים בארות בארות חמר וינסו מלך סדם ומלך עמרה ויפלו שמ והנשארים ההרה נסו

14:11  ויקחו את כל רכוש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו

14:12  ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילך והוא ישב בסדם

14:13  ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלוני ממרא האמרי אחי אשכול ואחי ענרם והם בעלי ברית אברם

14:14  וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן

14:15  ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק

14:16  וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את הנשים ואת העם

14:17  ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק השוה הוא עמק המלך

14:18  ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון

14:19  ויברך את אברם ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ

14:20  וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל

14:21  ויאמר מלך סדם אל אברם תנה לי הנפש והרכוש קח לך

14:22  ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי את ידי אל האלהים אל עליון קנה שמים וארץ

14:23  אם מחוט ועד שרוך נעל אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם

14:24  בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענרם אשכל וממרא הם יקחו חלקם

Chapter 15

15:1  אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך ארבה מאד

15:2  ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הלך עררי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

15:3  ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יירש אתי

15:4  והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

15:5  ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימ וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

15:6  והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

15:7  ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

15:8  ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

15:9  ויאמר אליו קח לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

15:10  ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתור ויתן איש את בתרו לקראת רעהו ואת הצפרים לא בתר

15:11  וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

15:12  ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

15:13  ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה

15:14  וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול

15:15  ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה

15:16  ודור הרביעי ישוב הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה

15:17  ויהי השמש בא ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

15:18  ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת

15:19  את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני

15:20  ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

15:21  ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת החוי ואת היבוסי

Chapter 16

16:1  ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר

16:2  ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי

16:3  ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה

16:4  ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה

16:5  ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני ובינך

16:6  ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתיך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה

16:7  וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור

16:8  ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באתי ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת

16:9  ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתיך והתעני תחת ידה

16:10  ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב

16:11  ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדתי בן וקראתי את שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך

16:12  והוא יהיה פרה אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן

16:13  ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראה כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראה

16:14  על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד

16:15  ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם את שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל

16:16  ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם

Chapter 17

17:1  ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והוי תמים

17:2  ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אתך במאד מאד

17:3  ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר

17:4  אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים

17:5  ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך

17:6  והפריתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו

17:7  והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך

17:8  ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים

17:9  ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם

17:10  זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר

17:11  ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאות ברית ביני ובינכם

17:12  ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא

17:13  המול ימול ילידי ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם

17:14  וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר

17:15  ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה

17:16  וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיו והיתה לגוים ומלכי עמים ממנה יהיו

17:17  ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאת שנה יוליד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד

17:18  ויאמר אברהם אל האלהים לוי ישמעאל יחיה לפניך

17:19  ויאמר אלהים אבל הנה שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו

17:20  ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול

17:21  ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת

17:22  ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם

17:23  ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים

17:24  ואברהם בן תשעים ותשע שנים בהמלו את בשר ערלתו

17:25  וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו

17:26  בעצם היום הזה נמל אברהם וישמעאל בנו

17:27  וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו

Chapter 18

18:1  וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום

18:2  וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחוי ארצה

18:3  ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניכם אל נא תעברו מעל עבדכם

18:4  יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשעינו תחת העץ

18:5  ואקח פת לחם וסעדו לבבכם ואחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת

18:6  וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות

18:7  ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשותו

18:8  ויקח חמאה וחלב ואת בן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו

18:9  ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל

18:10  ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והיא אחריו

18:11  ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים

18:12  ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן

18:13  ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי

18:14  היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן

18:15  ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לה כי צחקתי

18:16  ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם

18:17  ויהוה אמר המכסה אני מאברהם את אשר אני עשה

18:18  ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ

18:19  כי ידעתי למען אשר יצוה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו

18:20  ויאמר יהוה צעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד

18:21  ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה

18:22  ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה

18:23  ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע

18:24  אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדקים אשר בקרבה

18:25  חלילה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט

18:26  ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם

18:27  ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר

18:28  אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה

18:29  ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אליו אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אשחית בעבור הארבעים

18:30  ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אשחית אם אמצא שם שלשים

18:31  ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים

18:32  ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה

18:33  וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו

Chapter 19

19:1  ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחוי אפים ארצה

19:2  ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחב נלין

19:3  ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו

19:4  טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה

19:5  ויקראו אל לוט ויאמרו אליו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוצאם אלינו ונדע אתם

19:6  ויצא אליהם לוט הפתח והדלת סגרו אחריו

19:7  ויאמר אל נא אחי תריעו

19:8  הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציא נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האלה אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי

19:9  ויאמרו גשה הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט גם שפט עתה נריע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת

19:10  וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו

19:11  ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח

19:12  ויאמרו המלאכים אל לוט עוד מי לך פה חתן בניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוציא מן המקום הזה

19:13  כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה להשחיתה

19:14  ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו

19:15  וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאות פן תספה בעון העיר

19:16  ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויוצאהו וינחהו מחוץ לעיר

19:17  ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה

19:18  ויאמר לוט אליהם אל נא אדני

19:19  הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי

19:20  הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלט נא שמה הלוא מצער הוא ותחי נפשי

19:21  ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת

19:22  מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צער

19:23  השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה

19:24  ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים

19:25  ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה

19:26  ותבט אשתו מאחריו ותהי נצב מלח

19:27  וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה

19:28  וישקף על פני סדם ועמרה ועל פני כל הארץ הככר וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן

19:29  ויהי בהשחית אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך האפכה בהפכו את הערים אשר ישב בהן לוט

19:30  ויעל לוט מצער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצער וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו

19:31  ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ

19:32  לכי נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע

19:33  ותשקינה את אביהן יין בלילה ההוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה

19:34  ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנה שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע

19:35  ותשקינה גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקומה

19:36  ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן

19:37  ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב הוא אבי מואב עד היום

19:38  והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא את שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום

Chapter 20

20:1  ויסע משם אברהם ארץ הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר

20:2  ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי היא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה

20:3  ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על אדות האשה אשר לקחת והיא בעילת בעל

20:4  ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג

20:5  הלוא הוא אמר לי אחתי היא והיא גם אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת

20:6  ויאמר אליו האלהים בחלום גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אתך מחטאה לי על כן לא נתתיך לנגע אליה

20:7  ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך

20:8  וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו כל האנשים מאד

20:9  ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשון עשית עמדי

20:10  ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה

20:11  ויאמר אברהם כי יראתי כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי

20:12  וגם אמנם אחתי היא בת אבי אך לא בת אמי ותהי לי לאשה

20:13  ויהי כאשר התעה אתי אלהים מבית אבי ומארץ מולדתי ואמר לה זה חסדך אשר תעשין עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא

20:14  ויקח אבימלך אלף כסף וצאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו

20:15  ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב

20:16  ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת הכל ונוכחת

20:17  ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו

20:18  כי עצר עצר אלהים בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם

Chapter 21

21:1  ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר

21:2  ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים

21:3  ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק

21:4  וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים

21:5  ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו

21:6  ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי

21:7  ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי לו בן לזקניו

21:8  ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק בנו

21:9  ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק

21:10  ותאמר לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק

21:11  וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו

21:12  ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע

21:13  וגם את בן האמה הזאת לגוי גדול אשימנו כי זרעך הוא

21:14  וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע

21:15  ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השחים

21:16  ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קולה ותבך

21:17  וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם

21:18  קומי שאי את הנער והחזקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו

21:19  ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער

21:20  ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבי קשת

21:21  וישב במדבר פראן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים

21:22  ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה

21:23  ועתה השבע לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנגדי וכחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרת בה

21:24  ויאמר אברהם אנכי אשבע

21:25  ויוכיח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך

21:26  ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום

21:27  ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית

21:28  ויצב אברהם שבע כבשות צאן לבדהן

21:29  ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע הכבשות האלה אשר הצבת לבדהן

21:30  ויאמר אברהם כי את שבע הכבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת

21:31  על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם

21:32  ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים

21:33  ויטע אברהם אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם

21:34  ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים

Chapter 22

22:1  ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני

22:2  ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוראה והעלהו שם עלה על אחד ההרים אשר אמר אליך

22:3  וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי העלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים

22:4  ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק

22:5  ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוי ונשוב אליכם

22:6  ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו

22:7  ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה

22:8  ויאמר אברהם אלהים יראה לו שה לעלה בני וילכו שניהם יחדו

22:9  ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים

22:10  וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו

22:11  ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני

22:12  ויאמר אל תשלח ידך על הנער ואל תעשה לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני

22:13  וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו עלה תחת בנו

22:14  ויקרא אברהם את שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה

22:15  ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים

22:16  ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני

22:17  כי ברוך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעך את שער איביו

22:18  והתברכו בזרעך כל גוי הארץ עקב אשר שמעת בקולי

22:19  וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע

22:20  ויהי אחר הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך

22:21  את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם

22:22  ואת כשד ואת חזו ואת פילדש ואת ידלף ואת בתואל

22:23  ובתואל הוליד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם

22:24  ופילגשו ושמה רומה ותלד גם היא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה

Chapter 23

23:1  ויהיו חיי שרה מאת שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה

23:2  ותמת שרה בקרית הארבע אל עמק היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכותה

23:3  ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר

23:4  גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה את מתי מלפני

23:5  ויענו בני חת את אברהם לאמר לא

23:6  שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך

23:7  ויקם אברהם וישתחוי לעם הארץ לבני חת

23:8  וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צהר החתי

23:9  ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר

23:10  ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר

23:11  לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך

23:12  וישתחוי אברהם לפני עם הארץ

23:13  וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לי שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שם

23:14  ויען עפרון את אברהם לאמר לא

23:15  אדני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר

23:16  וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר

23:17  ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר על פני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב

23:18  לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו

23:19  ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא היא חברון בארץ כנען

23:20  ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת

Chapter 24

24:1  ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל

24:2  ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי

24:3  ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בקרבו

24:4  כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק

24:5  ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם

24:6  ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה

24:7  יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם

24:8  ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשיב שמה

24:9  וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה

24:10  ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור

24:11  ויברך הגמלים מחוץ לעיר על באר המים לעת ערב לעת צאת השאבות

24:12  ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרא נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם

24:13  הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים

24:14  והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני אברהם

24:15  ויהי הוא טרם כלה לדבר אל לבו והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה

24:16  והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העין ותמלא כדה ותעל

24:17  וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיני נא מעט מים מכדך

24:18  ותאמר שתה אדני ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו

24:19  ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות

24:20  ותמהר ותורד כדה על השקות ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו

24:21  והאיש משתה לה ומחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא

24:22  ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו וישם על אפה ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם

24:23  ויאמר בת מי אתי הגידי נא לי היש בבית אביך מקום לנו ללין

24:24  ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור

24:25  ותאמר אליו גם תבן גם מספה רב עמנו וגם מקום ללין

24:26  ויקד האיש וישתחוי ליהוה

24:27  ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אברהם אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני

24:28  ותרץ הנערה ותגד לבית אמה כדברים האלה

24:29  ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין

24:30  ויהי כראותו את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין

24:31  ויאמר בא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים

24:32  ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספה לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו

24:33  ויושם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמרו דבר

24:34  ויאמר עבד אברהם אנכי

24:35  ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדים ושפחות וגמלים וחמרים

24:36  ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתו ויתן לו את כל אשר לו

24:37  וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו כי

24:38  אם אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני

24:39  ואמר אל אדני אולי לא תלך האשה אחרי

24:40  ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי

24:41  אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקיא מאלתי

24:42  ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אני הלך עליה

24:43  הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקני נא מעט מים מכדך

24:44  ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב היא האשה אשר הוכיח יהוה לבן אדני

24:45  אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העין ותשאב ואמר אליה השקני נא מעט מים מכדך

24:46  ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשתה וגם הגמלים השקתה

24:47  ואשאל אתה ואמר בת מי אתי ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשים הנזם על אפה והצמדים על ידיה

24:48  ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו

24:49  ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה אל הימין או אל השמאל

24:50  ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע וטוב

24:51  הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה

24:52  ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחוי ארצה ליהוה

24:53  ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנות נתן לאחיה ולאמה

24:54  ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקמו בבקר ויאמר שלחוני לאדני

24:55  ויאמרו אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או חדש ואחר תלך

24:56  ויאמר אליהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח את דרכי שלחוני ואלכה אל אדני

24:57  ויאמרו נקרא לנערה ונשאל את פיה

24:58  ויקראו לרבקה ויאמרו לה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך

24:59  וישלחו את רבקה אחתם ואת מינקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו

24:60  ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו אתי הוי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער איביו

24:61  ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך

24:62  ויצחק בא במדבר באר לחי ראי והוא ישב בארץ הנגב

24:63  ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה הגמלים באים

24:64  ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל

24:65  ותאמר אל העבד מי האיש הלז ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס

24:66  ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה

24:67  ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו

Chapter 25

25:1  ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה

25:2  ותלד לו את זמרון ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח

25:3  ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטשים ולאמים

25:4  ובני מדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה

25:5  ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק בנו

25:6  ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדםה

25:7  ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים

25:8  ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ימים ויאסף אל עמיו

25:9  ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרון בן צהר החתי אשר על פני ממרא

25:10  השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שם קבור אברהם ושרה אשתו

25:11  ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי

25:12  ואלה תולדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם

25:13  ואלה שמות בני ישמעאל בשמותם לתולדתם בכור ישמעאל נבאות וקדר ואדבאל ומבשם

25:14  ומשמע ודומה ומשא

25:15  חדד ותימה יטור נפיש וקדמה

25:16  אלה הם בני ישמעאל ואלה שמותם בחצרותם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם

25:17  ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו

25:18  וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל

25:19  ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק

25:20  ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה

25:21  ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו

25:22  ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה

25:23  ויאמר יהוה לה שני גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר

25:24  וימלאו ימיה ללדת והנה תאמים בבטנה

25:25  ויצא הראישון אדמני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו

25:26  ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקראו שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם

25:27  ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים

25:28  ויאהב יצחק את עשו כי צידו בפיו ורבקה אהבת את יעקב

25:29  ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף

25:30  ויאמר עשו אל יעקב הלעטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום

25:31  ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי

25:32  ויאמר עשו הנה אנכי הלך למות ולמה זה לי בכרה

25:33  ויאמר יעקב השבע לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב

25:34  ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עד שים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה

Chapter 26

26:1  ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראישון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה

26:2  וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך

26:3  גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האלה והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך

26:4  והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האלה והתברכו בזרעך כל גוי הארץ

26:5  עקב אשר שמע אברהם אביך בקולי וישמר משמרתי מצותי חקתי ותורתי

26:6  וישב יצחק בגרר

26:7  וישאלו אנשי המקום על אשתו ויאמר אחתי היא כי ירא לאמר אשתי היא פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא

26:8  ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו

26:9  ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך היא ואיך אמרת אחתי היא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה

26:10  ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם

26:11  ויצו אבימלך את כל עמו לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת

26:12  ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו יהוה

26:13  ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד

26:14  ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים

26:15  וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר

26:16  ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד

26:17  וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם

26:18  וישב יצחק ויחפר את בארות המים אשר חפרו עבדי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו

26:19  ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים

26:20  ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו

26:21  ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה

26:22  ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ

26:23  ויעל משם באר שבע

26:24  וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי

26:25  ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר

26:26  ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו

26:27  ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם

26:28  ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהיה נא אלה בינתנו ביננו ובינך ונכרתה ברית עמך

26:29  אם תעשה עמנו רע כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום עתה אתה ברוך יהוה

26:30  ויעש להם משתה ויאכלו וישתו

26:31  וישכמו בבקר וישבעו איש לרעהו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום

26:32  ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים

26:33  ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה

26:34  ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילון החוי

26:35  ותהיינה מרת רוח ליצחק ולרבקה

Chapter 27

27:1  ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשו בנו הגדול ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני

27:2  ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי

27:3  ועתה שא נא כליך תליתך וקשתך וצא השדה וצוד לי ציד

27:4  ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והבאת לי ואכל בעבור תברכך נפשי בטרם אמות

27:5  ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא

27:6  ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר

27:7  הבא לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברכך לפני יהוה לפני מותי

27:8  ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אתך

27:9  לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב

27:10  והבאת לאביך ואכל בעבור אשר יברכך לפני מותו

27:11  ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנה עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק

27:12  אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה

27:13  ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח לי

27:14  וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו

27:15  ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמדות אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן

27:16  ואת עורת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צוארו

27:17  ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה

27:18  ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני

27:19  ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך

27:20  ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרא יהוה אלהיך לפני

27:21  ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא

27:22  ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו

27:23  ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו

27:24  ויאמר האתה זה בני עשו ויאמר אני

27:25  ויאמר הגישה לי ואכל מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת

27:26  ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני

27:27  ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראו ריח בני כריח השדה מלא אשר ברכהו יהוה

27:28  ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש

27:29  יעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך

27:30  ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו

27:31  ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקום אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך

27:32  ויאמר אליו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו

27:33  ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו וגם ברוך יהיה ויהי

27:34  כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי

27:35  ויאמר בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך

27:36  ויאמר הכו קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה

27:37  ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולך אפוא מה אעשה בני

27:38  ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קולו ויבך

27:39  ויען יצחק אביו ויאמר אליו הן משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל

27:40  ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תאדר ופרקת עולו מעל צוארך

27:41  וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי

27:42  ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך

27:43  ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה

27:44  וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך

27:45  עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד

27:46  ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים

Chapter 28

28:1  ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען

28:2  קום לך פדנה ארם בית בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך

28:3  ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים

28:4  ויתן לך את ברכת אברהם אביך לך ולזרעך אתך לרשת את ארץ מגריך אשר נתן יהוה לאברהם

28:5  וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו

28:6  וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען

28:7  וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם

28:8  וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו

28:9  וילך עשו ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נבאות על נשיו לו לאשה

28:10  ויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה

28:11  ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראישתו וישכב במקום ההוא

28:12  ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמים והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו

28:13  והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך

28:14  והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך

28:15  והנה אנכי עמך ושמרתך בכל אשר תלך והשבתך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך

28:16  ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי

28:17  ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים

28:18  וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראישתו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

28:19  ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוזה שם העיר לראישנה

28:20  וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הלך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש

28:21  ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים

28:22  והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך

Chapter 29

29:1  וישא יעקב רגליו וילך ארץ בני קדם

29:2  וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים ואבן גדלה על פי הבאר

29:3  ונאספו שם כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה

29:4  ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו

29:5  ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו

29:6  ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן

29:7  ויאמר להם הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו

29:8  ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן

29:9  עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה היא

29:10  ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו

29:11  וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך

29:12  ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה

29:13  ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויבאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה

29:14  ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים

29:15  ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך

29:16  וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל

29:17  ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה

29:18  ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה

29:19  ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שב עמדי

29:20  ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה

29:21  ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבא אליה

29:22  ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה

29:23  ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה יעקב

29:24  ויתן לבן את זלפה שפחתו ללאה בתו לשפחה

29:25  ויהי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלוא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני

29:26  ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה

29:27  מלא שבע זאת ואתן לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות

29:28  ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה

29:29  ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה

29:30  ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות

29:31  וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה

29:32  ותהר לאה ותלד בן ותקרא את שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי

29:33  ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא את שמו שמעון

29:34  ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קראה שמו לוי

29:35  ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת

Chapter 30

30:1  ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי

30:2  ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן

30:3  ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה

30:4  ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב

30:5  ותהר בלהה ותלד ליעקב בן

30:6  ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן

30:7  ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב

30:8  ותאמר רחל נפתלי אלהים נפתלתי עם אחתי וגם יכלתי ותקרא את שמו נפתלי

30:9  ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה

30:10  ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן

30:11  ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד

30:12  ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב

30:13  ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר

30:14  וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך

30:15  ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחתי גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך

30:16  ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתך בדודאי בני וישכב עמה בלילה ההוא

30:17  וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי

30:18  ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא את שמו יששכר

30:19  ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב

30:20  ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבולן

30:21  ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה

30:22  ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה

30:23  ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי

30:24  ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר

30:25  ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ואל ארצי

30:26  תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך

30:27  ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך

30:28  ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה

30:29  ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקניך אתי

30:30  כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי

30:31  ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי את הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר

30:32  אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים והיה שכרי

30:33  וענתה בי צדקתי ביום מחר כי יבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקוד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי

30:34  ויאמר לבן והן לא יהיה כדבריך

30:35  ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו

30:36  וישם דרך שלשת ימים בינם ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת ויאמר מלאך אלהימ אל יעקב בחלום ויאמר יעקב ויאמר הנני ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את אשר לבן עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ אביך ואיטיב עמך

30:37  ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהם פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות

30:38  ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בהשקות המים אשר תבאנה הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאנה לשתות

30:39  ויחמנה הצאן על המקלות ותלדנה הצאן עקדים נקדים וטלאים

30:40  והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן איל עקוד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן

30:41  ויהי בכל יחם הצאן המקשרות ישים יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות

30:42  ובהעטיף הצאן לא ישים והיו העטופים ללבן והקשרים ליעקב

30:43  ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים

Chapter 31

31:1  וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה

31:2  וירא יעקב את פני לבן והנה אינם עמו כתמול שלשום

31:3  ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבתיך ואל מולדתך ואהיה עמך

31:4  וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו

31:5  ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי אינם אלי כתמול שלשום ואלהי אבי היה עמדי

31:6  ואתן ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן

31:7  ואביכן התל בי ויחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו יהוה להריע עמדי

31:8  אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים

31:9  ויצל יהוה את מקנה אביכן ויתן לי

31:10  ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני ואראה בחלום והנה העתודים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים

31:11  ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני

31:12  ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך

31:13  אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך

31:14  ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו

31:15  הלוא כנכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכל את כספנו

31:16  כי כל העשר אשר הציל יהוה מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה

31:17  ויקם יעקב וישא את נשיו ואת בניו על הגמלים

31:18  וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען

31:19  ולבן הלך לגז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה

31:20  ויגנב יעקב את לב לבן הארמי עד בלתי הגיד לו כי ברח הוא

31:21  ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד

31:22  ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב

31:23  ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד

31:24  ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע

31:25  וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד

31:26  ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנותי כשביות חרב

31:27  למה נחבת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנר

31:28  ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי עתה הסכלת עשות

31:29  יש לאל ידי לעשות עמך רע ואלהי אביך אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע

31:30  ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי

31:31  ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנתיך מעמי

31:32  עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם

31:33  ויבא לבן ויחפש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי השפחות ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל

31:34  ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא

31:35  ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך הנשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים

31:36  ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי

31:37  וכי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו

31:38  זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו אילי צאנך לא אכלתי

31:39  טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי גנובת יום וגנובת לילה

31:40  הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני

31:41  זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים

31:42  לו לא אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגע כפי ראה אלהים ויוכיח אמש

31:43  ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנותי מה אעשה לאלה היום או לבניהם אשר ילדו

31:44  ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך

31:45  ויקח יעקב אבן וירמה מצבה

31:46  ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל

31:47  ויקרא לו לבן יגר שהדותה ויעקב קרא לו גלעד

31:48  ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד

31:49  והמצבה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו

31:50  אם תענה את בנותי ואם תקח נשים על בנותי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך

31:51  ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר ירית ביני ובינך

31:52  עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה

31:53  אלהי אברהם ואלהי נחור ישפט ביננו אלהי אברהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק

31:54  ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר

Chapter 32

32:1  וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנתיו ויברך אתם וילך וישב לבן למקומו

32:2  ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים

32:3  ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים

32:4  וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארץ שעיר שדה אדום

32:5  ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה

32:6  ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך

32:7  וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו

32:8  ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות

32:9  ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחד והכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה

32:10  ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב ארצך ואל מולדתך ואיטיב עמך

32:11  קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות

32:12  הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני האם על הבנים

32:13  ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב

32:14  וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו

32:15  עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים

32:16  גמלים מינקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנות עשרים ועירים עשרה

32:17  ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר

32:18  ויצו את הראישון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך

32:19  ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו

32:20  ויצו גם את השני וגם את השלישי וגם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו

32:21  ואמרתם גם הנה עבדך יעקב בא אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני

32:22  ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה

32:23  ויקם בלילה ההוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר היבק

32:24  ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את כל אשר לו

32:25  ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר

32:26  וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו

32:27  ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני

32:28  ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב

32:29  ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל

32:30  וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם

32:31  ויקרא יעקב שם המקום פנואל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי

32:32  ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו

32:33  על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשא אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשא

Chapter 33

33:1  וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות

33:2  וישם את השפחות ואת ילדיהן ראישונה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים

33:3  והוא עבר לפניהם וישתחוי ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו

33:4  וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו

33:5  וישא עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך

33:6  ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחוינה

33:7  ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו

33:8  ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני

33:9  ויאמר עשו יש לי רב אחי ויהי לך אשר לך

33:10  ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראותי פני אלהים ותרצני

33:11  קח נא את ברכתי אשר הבאתי לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח

33:12  ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך

33:13  ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר אעלת עלי ודפקתם יום אחד ומתו כל הצאן

33:14  יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבוא אל אדני שעירה

33:15  ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני

33:16  וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה

33:17  ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות על כן קרא שם המקום סכות

33:18  ויבא יעקב שלום עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר

33:19  ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה

33:20  ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל

Chapter 34

34:1  ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ

34:2  וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה

34:3  ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר אל לב הנערה

34:4  ויאמר שכם אל אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה

34:5  ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחריש יעקב עד באם

34:6  ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו

34:7  ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה

34:8  וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה

34:9  והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם

34:10  ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו סחרוה ואחזו בה

34:11  ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן

34:12  הרבו עלי מהר מאד ומתנה ואתן כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנערה לאשה

34:13  ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמאו את דינה אחתם

34:14  ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות את הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו

34:15  אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמונו להמול לכם כל זכר

34:16  ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו כעם אחד

34:17  ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו

34:18  וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בנו

34:19  ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו

34:20  ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר

34:21  האנשים האלה שלמים הם אתנו ישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבות ידים לפניהם את בנותם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם

34:22  אך בזאת יאותו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים

34:23  מקניהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאות להם וישבו אתנו

34:24  וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו

34:25  ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר

34:26  ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו

34:27  ובני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחתם

34:28  ואת צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו

34:29  ואת כל חילם ואת טפם ואת נשיהם שבו ויבזו את כל אשר בבית

34:30  ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאשני ביושב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכני ונשמדתי אני וביתי

34:31  ויאמרו הכ זונה יעשו את אחותנו

Chapter 35

35:1  ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך

35:2  ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלתיכם

35:3  ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי

35:4  ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האילה אשר עם שכם

35:5  ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב

35:6  ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו

35:7  ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלה אליו האלהים בברחו מפני אחיו

35:8  ותמת דבורה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכית

35:9  וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו אלהים

35:10  ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל

35:11  ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו

35:12  ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ

35:13  ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו

35:14  ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן

35:15  ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל

35:16  ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה

35:17  ויהי בהקשותה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן

35:18  ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא את שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימים

35:19  ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם

35:20  ויצב יעקב מצבה על קברתה היא מצבת קברת רחל עד היום

35:21  ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר

35:22  ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר

35:23  בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן

35:24  ובני רחל יוסף ובנימים

35:25  ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי

35:26  ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילדו לו בפדן ארם

35:27  ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק

35:28  ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה

35:29  ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו

Chapter 36

36:1  ואלה תולדת עשו הוא אדום

36:2  עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בן צבעון החוי

36:3  ואת מחלת בת ישמעאל אחות נבאות

36:4  ותלד עדה לעשו את אליפז ומחלת ילדה את רעואל

36:5  ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען

36:6  ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך מארץ כנען מפני יעקב אחיו

36:7  כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגריהם לשאת אתם מפני מקניהם

36:8  וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום

36:9  ואלה תולדת עשו אבי אדום בהר שעיר

36:10  ואלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן מחלת אשת עשו

36:11  ויהיו בני אליפז תימן ואמר וצפו וגעתם וקנז

36:12  ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו

36:13  ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני מחלת אשת עשו

36:14  ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בן צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעוש ואת יעלם ואת קרח

36:15  אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אמר אלוף צפו אלוף קנז

36:16  אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה

36:17  ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני מחלת אשת עשו

36:18  ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו

36:19  אלה בני עשו ואלה אלופיהם עשו הוא אדום

36:20  ואלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה

36:21  ודישון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום

36:22  ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע

36:23  ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל ושפו ואונם

36:24  ואלה בני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את האימים במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו

36:25  ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה

36:26  ואלה בני דישון חמדן ואשבן יתרן וכרן

36:27  ואלה בני אצר בלהן וזוען ועקן

36:28  ואלה בני דישן עוץ וארן

36:29  אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה

36:30  אלוף דישון אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלופיהם בארץ שעיר

36:31  ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל

36:32  וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה

36:33  וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה

36:34  וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני

36:35  וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את המדיני בשדה מואב ושם עירו עוית

36:36  וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה

36:37  וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר

36:38  וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור

36:39  וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהטבאל בת מטרד בת מי זהב

36:40  ואלה שמות אלופי עשו למשפחותם למקומתם בשמותם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת

36:41  אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן

36:42  אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר

36:43  אלוף מגדאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשפחתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום

Chapter 37

37:1  וישב יעקב בארץ מגרי אביו בארץ כנען

37:2  אלה תולדת יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם

37:3  וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ויעש לו כיתנת פסים

37:4  ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל בניו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלום

37:5  ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו

37:6  ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי

37:7  והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבנה אלמתיכם ותשתחוינה לאלמתי

37:8  ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משל תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמיו ועל דבריו

37:9  ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי

37:10  ויספר לאביו ולאחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה

37:11  ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר

37:12  וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם

37:13  ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לך ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני

37:14  ויאמר לו לך נא וראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה

37:15  וימצאהו האיש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש

37:16  ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים

37:17  ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתם אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחרי אחיו וימצאם בדתין

37:18  ויראו אתו מרחק בטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו

37:19  ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלז בא

37:20  ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתו ונראה מה יהיה חלמתיו

37:21  וישמע ראובן ויצלו מידם ויאמר לא נכנו נפש

37:22  ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו

37:23  ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשטו את יוסף את כיתנתו את כיתנת הפסים אשר עליו

37:24  ויקחו וישלכו אתו הבור והבור רק אין בו מים

37:25  וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולוט הלכים להוריד מצרימה

37:26  ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו

37:27  לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהיה בו כי אחינו ובשרנו הוא וישמעו אחיו

37:28  ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה

37:29  וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו

37:30  וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא

37:31  ויקחו את כיתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכיתנת בדם

37:32  וישלחו את כיתנת הפסים ויביאוה אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכיתנת בנך היא אם לא

37:33  ויכרה ויאמר כיתנת בני היא חיה רעה אכלתו טרף טרף יוסף

37:34  ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים

37:35  ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד על בני אבל שאלה ויבך אתו אביו

37:36  והמדינים מכרו את יוסף מצרימה לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים

Chapter 38

38:1  ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה

38:2  וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה

38:3  ותהר ותלד בן ותקרא את שמו ער

38:4  ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן

38:5  ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה ויהי בכזבה בלדתה אתו

38:6  ויקח יהודה אשה לער בכרו ושמה תמר

38:7  ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה

38:8  ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך

38:9  וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו

38:10  וירע בעיני יהוה את אשר עשה וימת גם אתו

38:11  ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה

38:12  וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל לגזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה

38:13  ויגד לתמר כלתו לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו

38:14  ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותתכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה

38:15  ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה

38:16  ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו היא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי

38:17  ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך

38:18  ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתימך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו

38:19  ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה

38:20  וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה

38:21  וישאל את אנשי המקום לאמר איה הקדשה ההיא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה

38:22  וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה

38:23  ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי את הגדי הזה ואתה לא מצאתה

38:24  ויהי כמשלשת חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף

38:25  היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתים והפתיל והמטה האלה

38:26  ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה

38:27  ויהי בעת לדתה והנה תאמים בבטנה

38:28  ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראישון

38:29  ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עלינו פרץ ותקרא את שמו פרץ

38:30  ואחרי כן יצא אחיו אשר על ידו השני ותקרא שמו זרח

Chapter 39

39:1  ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורידהו שמה

39:2  ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בית אדניו המצרי

39:3  וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו

39:4  וימצא יוסף חן בעיני אדניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל אשר יש לו נתן בידו

39:5  ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה

39:6  ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה

39:7  ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי

39:8  וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מאומה בביתו וכל אשר יש לו נתן בידי

39:9  איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אתך באשר אתי אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים

39:10  ויהי כדברה אל יוסף יום ויום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה

39:11  ויהי כיום הזה ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו בבית ואין איש מאנשי הבית שם בבית

39:12  ותתפשהו בבגדיו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדיו בידה וינס ויצא החוצה

39:13  ויהי כראותה כי עזב בגדיו בידה וינס ויצא החוצה

39:14  ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול

39:15  ויהי כשמעו כי הרמי קולי ואקרא ויעזב בגדיו בידי וינס ויצא החוצה

39:16  ותנח בגדיו אצלה עד בא אדניו אל ביתו

39:17  ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי

39:18  ויהי כהרמי קולי ואקרא ויעזב בגדיו אצלי וינס החוצה

39:19  ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו

39:20  ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר

39:21  ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר

39:22  ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסורם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה

39:23  אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח

Chapter 40

40:1  ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים

40:2  ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האפים

40:3  ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם

40:4  ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר

40:5  ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר

40:6  ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים

40:7  וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום

40:8  ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אליהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי

40:9  ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלמי והנה גפן לפני

40:10  ובגפן שלשה שרגים והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים

40:11  וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה

40:12  ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם

40:13  בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראישון אשר היית משקהו

40:14  כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה

40:15  כי גנוב נגנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור

40:16  וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלמי והנה שלשה סלי חרי על ראשי

40:17  ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מעל הסל מעל ראשי

40:18  ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם

40:19  בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלא אתך על העץ ואכל העוף את בשרך מעליך

40:20  ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו

40:21  וישב את שר המשקים על משקהו ויתן את הכוס על כף פרעה

40:22  ואת שר האפים תלא כאשר פתר להם יוסף

40:23  ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו

Chapter 41

41:1  ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר

41:2  והנה מן היאר עלות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו

41:3  והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר

41:4  ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות ויקץ פרעה

41:5  ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטובת

41:6  והנה שבע שבלים דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן

41:7  ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמליאת ויקץ פרעה והנה חלום

41:8  ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמיו ואין פתר אתם לפרעה

41:9  וידבר שר המשקים אל פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום

41:10  פרעה קצף על עבדיו ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים

41:11  ונחלם חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו

41:12  ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר

41:13  ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה

41:14  וישלח פרעה ויקרא את יוסף וירצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה

41:15  ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר התשמע חלום לפתר אתו

41:16  ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים לא יענה את שלום פרעה

41:17  וידבר פרעה את יוסף בחלמי והנני עמד על שפת היאר

41:18  והנה מן היאר עלות שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו

41:19  והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהן בכל ארץ מצרים לרע

41:20  ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראישנות והבריאות

41:21  ותבאנה אל קרבהן ולא נודע כי באו אל קרבהן ומראהן רע כאשר בתחלה ואקץ

41:22  ואראה בחלמי והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד מליאות וטובות

41:23  והנה שבע שבלים צנימות דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן

41:24  ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הטובות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי

41:25  ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה אגיד לפרעה

41:26  שבע הפרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא

41:27  ושבע הפרות הרקות והרעות העלות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות ושדיפת הקדים יהיו שבע שני רעב

41:28  הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה את אשר האלהים עשה הראה את פרעה

41:29  הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים

41:30  וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ

41:31  ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא ואחרי כן כי כבד הוא מאד

41:32  ועלה שנית החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו

41:33  ועתה יראה לו פרעה איש נבון וחכם וישתהו על ארץ מצרים

41:34  ויעש פרעה ויפקד פקדים על הארץ ויחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע

41:35  ויקבץ את כל האכל שבע השנים הטובות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ישמרו

41:36  והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב

41:37  וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו

41:38  ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו

41:39  ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אתך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך

41:40  אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך

41:41  ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים

41:42  ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רביד זהב על צוארו

41:43  וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקרא לפניו אברך ונתן אתו על כל ארץ מצרים

41:44  ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים

41:45  ויקרא פרעה שם יוסף צפנתי פענח ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים

41:46  ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים

41:47  ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים

41:48  ויקבץ את כל האכל שבע השנים אשר היה השבע בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה

41:49  ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר

41:50  וליוסף ילדו שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהן אן

41:51  ויקרא יוסף שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את עמלי ואת כל בית אבי

41:52  ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי

41:53  ותכלנה שבע שני השבע אשר היו בארץ מצרים

41:54  ותחלנה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי הרעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם

41:55  ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף ואשר יאמר לכם תעשון

41:56  והרעב היה על פני כל הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם בר וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים

41:57  וכל הארצות באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ

Chapter 42

42:1  וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב אל בניו למה תתיראו

42:2  ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות

42:3  וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים

42:4  ואת בנימים אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון

42:5  ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען

42:6  ויוסף הוא השליט על הארץ והוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה

42:7  וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אליהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל

42:8  ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו

42:9  ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אליהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם

42:10  ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל

42:11  כלנו בני איש אחד אנחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים

42:12  ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות

42:13  ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו

42:14  ויאמר אליהם יוסף הוא אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם

42:15  בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה

42:16  שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאמרו לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת

42:17  ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים

42:18  ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא

42:19  אם כנים אתם אחיכם האחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו והביאו את שבר רעבון בתיכם

42:20  ואת אחיכם הקטן תביאון אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותון ויעשו כן

42:21  ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו בצרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה עלינו כל הצרה הזאת

42:22  ויען ראובן אתם לאמר הלוא דברתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש

42:23  והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם

42:24  ויסב מעליהם ויבך וישב אליהם וידבר אליהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם

42:25  ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב את כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן

42:26  וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם

42:27  ויפתח האחד את שקו לתת מספה לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו

42:28  ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה הוא באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש על אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו

42:29  ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגדו לו את כל הקרות אתם לאמר

42:30  דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ

42:31  ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים

42:32  שנים עשר אחים אנחנו בני אבינו והאחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען

42:33  ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו

42:34  והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו

42:35  ויהיו הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם הם ואביהם וייראו

42:36  ויאמר אליהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימים תקחו עלי היו כלנה

42:37  ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך

42:38  ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאלה

Chapter 43

43:1  והרעב כבד בארץ

43:2  ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שובו שברו לנו מעט אכל

43:3  ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם

43:4  אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל

43:5  ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם

43:6  ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח

43:7  ויאמרו שאל שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם

43:8  ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלח הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו

43:9  אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הבאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים

43:10  כי לו לא התמהמנו כי עתה שבנו זה פעמים

43:11  ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקדים

43:12  וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה היא

43:13  ואת אחיכם קחו וקומו ושובו אל האיש

43:14  ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם האחר ואת בנימים ואני כאשר שכלתי שכלתי

43:15  ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימים ויקמו וירדו מצרימה ויעמדו לפני יוסף

43:16  וירא יוסף אתם ואת בנימים ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים

43:17  ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף

43:18  וייראו האנשים כי הובאו ביתה יוסף ויאמרו על דבר הכסף המושב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו לקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו

43:19  ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית

43:20  ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל

43:21  ויהי כי באנו אל המלון ונפתח את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשיב אתו בידנו

43:22  וכסף אחר לקחנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו

43:23  ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אבתיכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אליהם את שמעון

43:24  ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספה לחמריהם

43:25  ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם ויבא יוסף הביתה ויבאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה

43:27  וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם עודנו חי

43:28  ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויאמר ברוך האיש ההוא לאלהים ויקדו וישתחוו

43:29  וישא עיניו וירא את בנימים אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני

43:30  וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו על אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שם

43:31  וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם

43:32  וישמו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים

43:33  וישבו לפניו הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו ויתמהו האנשים איש על רעהו

43:34  וישא משאת מאת פניו אליהם ותרב משאת בנימים ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו

Chapter 44

44:1  ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו

44:2  ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר

44:3  הבקר אור והאנשים שלחו הם וחמריהם

44:4  הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה

44:5  הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם

44:6  וישגם וידבר אליהם את הדברים האלה

44:7  ויאמרו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה

44:8  הן הכסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב

44:9  אשר ימצא אתו מעבדיך יומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים

44:10  ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקוים

44:11  וימהרו ויורדו איש אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו

44:12  ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימים

44:13  ויקרעו שמלתם ויעמסו איש על חמרו וישבו העירה

44:14  ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה

44:15  ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני

44:16  ויאמר יהודה מה נאמר לאדני ומה נדבר ומה נצטדק והאלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו

44:17  ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהוה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם

44:18  ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה

44:19  אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח

44:20  ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן אחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו

44:21  ותאמר אל עבדיך הורידהו אלי ואשימה עיני עליו

44:22  ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת

44:23  ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תוסיפון לראות פני

44:24  ויהי כי עלינו אל עבדך אבינו ונגיד לו את דברי אדני

44:25  ויאמר אבינו שובו שברו לנו מעט אכל

44:26  ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות את פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו

44:27  ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי

44:28  ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה

44:29  ולקחתם גם את זה מעם פני וקראהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה

44:30  ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתי ונפשו קשורה בנפשו

44:31  והיה כראותו כי אין הנער אתנו ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה

44:32  כי עבדך ערב את הנער מעם אביו לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים

44:33  ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעלה עם אחיו

44:34  כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברעה אשר תמצא את אבי

Chapter 45

45:1  ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא והוציאו כל איש מעליו ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו

45:2  ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמעו בית פרעה

45:3  ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו

45:4  ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה

45:5  ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם

45:6  כי זה שנתים רעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר

45:7  וישלחני אלהים לפניכם לשים לכם שארות בארץ ולהחיות לכם פלטה גדלה

45:8  ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישמני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים

45:9  מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד

45:10  וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך צאנך ובקרך וכל אשר לך

45:11  וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך

45:12  והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימים כי פיי המדבר אליכם

45:13  והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה

45:14  ויפל על צואר בנימים אחיו ויבך ובנימים בכה על צוארו

45:15  וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו

45:16  והקול נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו

45:17  ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו ובאו ארצה כנען

45:18  וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתן לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ

45:19  ואתה צויתי זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם

45:20  ועיניכם אל תחוס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא

45:21  ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך

45:22  לכלם נתן לאיש חליפת שמלות ולבנימים נתן שלש מאות כסף וחמש חליפת שמלות

45:23  ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב ארץ מצרים ועשר אתנות נשאות בר ולחם ומזון לאביו לדרך

45:24  וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהים אל תתרגזו בדרך

45:25  ויעלו ממצרים ויבאו ארצה כנען אל יעקב אביהם

45:26  ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמן להם

45:27  וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם

45:28  ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות

Chapter 46

46:1  ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק

46:2  ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני

46:3  ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדת מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם

46:4  אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך

46:5  ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו

46:6  ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו

46:7  בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה

46:8  ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכור יעקב ראובן

46:9  ובני ראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי

46:10  ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית

46:11  ובני לוי גרשון קהת ומררי

46:12  ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמואל

46:13  ובני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון

46:14  ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל

46:15  אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנתיו שלשים ושלש

46:16  ובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון ערי וארודי וארולי

46:17  ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל

46:18  אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש

46:19  בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימים

46:20  ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהן אן את מנשה ואת אפרים

46:21  ובני בנימים בלע ובכר ואשבל גרה ונעמן אחים וראש מפים וחפים וארד

46:22  אלה בני רחל אשר ילדה ליעקב כל נפש ארבע עשרה

46:23  ובני דן חשים

46:24  ובני נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום

46:25  אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבע

46:26  כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש

46:27  ובני יוסף אשר ילדו לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים

46:28  ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להראות לפניו גשנה ויבא ארץ גשן

46:29  ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צוארו ויבך על צוארו עוד

46:30  ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראיתי פניך כי עודך חי

46:31  ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמר אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי

46:32  והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו

46:33  והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם

46:34  ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנערינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעי צאן

Chapter 47

47:1  ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אליו אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן

47:2  ומקצה אחיו לקח עמו חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה

47:3  ויאמר פרעה אל אחי יוסף מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעי צאן עבדיך גם אנחנו גם אבתינו

47:4  ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן

47:5  ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך

47:6  ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת היש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי

47:7  ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה

47:8  ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך

47:9  ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגרי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגריהם

47:10  ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה

47:11  ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה

47:12  ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף

47:13  ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלא ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב

47:14  וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה

47:15  ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס הכסף

47:16  ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתן לכם לחם במקניכם אם אפס הכסף

47:17  ויבאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההיא

47:18  ותתם השנה ההיא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו

47:19  למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם

47:20  ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב ותהי הארץ לפרעה

47:21  ואת העם העביר אתו לעבדים מקצה גבול מצרים עד קצהו

47:22  רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם

47:23  ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה

47:24  והיה בתבואתה ונתתם חמישת לפרעה וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם

47:25  ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה

47:26  וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדה לא היתה לפרעה

47:27  וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד

47:28  ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה

47:29  ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים

47:30  ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדבריך

47:31  ויאמר השבע לי וישבע לו וישתחוי ישראל על ראש המטה

Chapter 48

48:1  ויהי אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים

48:2  ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה

48:3  ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוזה בארץ כנען ויברך אתי

48:4  ויאמר אלי הנני מפריך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם

48:5  ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יהיו לי

48:6  ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם

48:7  ואני בבאי מפדן ארם מתה עלי רחל אמך בארץ כנען בדרך בעוד כברת הארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרתה היא בית לחם

48:8  וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה לך

48:9  ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם

48:10  ועיני ישראל כבדה מזקנה לא יכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם

48:11  ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך

48:12  ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחוו לאפיו ארצה

48:13  ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו

48:14  וישלח ישראל את יד ימינו וישתה על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור

48:15  ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעדני עד היום הזה

48:16  המלך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים האלה ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ

48:17  וירא יוסף כי ישית אביו את יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה

48:18  ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו

48:19  וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים

48:20  ויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה

48:21  ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם

48:22  ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי

Chapter 49

49:1  ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים

49:2  הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם

49:3  ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז

49:4  פחזת כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה

49:5  שמעון ולוי אחים כלו חמס מכרתיהם

49:6  בסודם אל תבוא נפשי ובקהלם אל יחר כבודי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור

49:7  אדיר אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל

49:8  יהודה אתה יודוך אחיך ידיך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך

49:9  גר אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביה מי יקימנו

49:10  לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין דגליו עד כי יבוא שילה ולו יקהתו עמים

49:11  אסורי לגפן עירו ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבושו ובדם ענבים כסותה

49:12  חכלילו עינים מיין ולבן שנים מחלב

49:13  זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן

49:14  יששכר חמר גרים רבץ בין המשפתים

49:15  וירא מנוחה כי טובה ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד

49:16  דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל

49:17  יהיה דן נחש עלי דרך שפפון עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור

49:18  לישועתך קויתי יהוה

49:19  גד גדוד יגדנו והוא יגד עקב

49:20  מאשר שמן לחמו והוא יתן מעדני מלך

49:21  נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר

49:22  בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בני צעירי עלי שור

49:23  וימררהו ויריבהו וישטמהו בעלי חצים

49:24  ותשב באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל

49:25  מאל אביך ויעזרך ואל שדי ויברכך ברכת שמים ממעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם

49:26  ברכת אביך ואמך גברו על ברכת הרי עד תאות גבעת עולם תהיינה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו

49:27  בנימים זאב יטרף בבקר יאכל עדי ולערב יחלק שלל

49:28  כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אתם איש אשר כברכתו ברך אתם

49:29  ויצו אתם ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי

49:30  במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החתי לאחזת קבר

49:31  שמ קברו את אברהם ואת שרה אשתו ושם קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושם קברתי את לאה

49:32  מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת

49:33  ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו

Chapter 50

50:1  ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו

50:2  ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל

50:3  וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום

50:4  ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר

50:5  אבי השבעני לפני מותו לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כרתי לי בארץ כנען שם תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי כאשר השבעני ואשובה

50:6  ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השבעך

50:7  ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים

50:8  וכל בית יוסף אחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן

50:9  ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד

50:10  ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים

50:11  וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמו אבל מצרים אשר בעבר הירדן

50:12  ויעשו לו בניו כן כאשר צום

50:13  וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרון החתי על פני ממרא

50:14  וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו

50:15  ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לא ישטמנו יוסף השב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו

50:16  ויצוו על יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר

50:17  כה תאמרון ליוסף אנה שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו

50:18  וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים

50:19  ויאמר אליהם יוסף אל תיראו התחת אלהים אני

50:20  ואתם חשבתם עלי רעה והאלהים חשבה לטובה למען עשות כיום הזה להחיות עם רב

50:21  ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אתם וידבר אל לבם

50:22  וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים

50:23  וירא יוסף לאפרים בנים שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו בימי יוסף

50:24  ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב

50:25  וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם

50:26  וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויושם בארן במצרים